וַיְהִ֣י ׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו׃
שער הפסוקים
הענין הוא, כי זה בן האשה הישראלית, הוא בן האיש המצרי, שהרגו מרע"ה, כנזכר בפרשת שמות. וכבר ידעת, כי המצרי ההוא, היה גלגול הרע, אשר בקין בן אדם, וזה הבן מכח האב נמשך, וגם הוא מן הרע ההוא של קין היה. וז"ס והוא בן איש מצרי, ולכן ויקלל את השם:
שערי קדושה
ולא עוד אלא שעל מצוה זו אמרו (תו"כ פ' קדושים) שזה כלל גדול שבתורה שכולה תלויה בה, ולא זכה משה לכל מעלותיו אלא שהיה אוהב לישראל ומצטער בצרתם כמו שאמרו ז"ל (מדרש רבה שמות פ"א) על וירא בסבלותם, ועל פסוק (שמות ל"ב ל"ב) ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא, ולכן היה שקול ככל ישראל כמו שכתוב (ישעיה ס"ג י"א) ויזכור ימי עולם משה עמו:
מגלה עמוקות
אופן סד
כתבו המקובלים שאנו עתה בשמיטת פחד יצחק, וכבר היה משה בשמיטת אברהם בעולם, זה סוד כי מן המים משיתיהו (שמות ב' יא), שאותו השמטה היתה מצד החסד. וזה סוד ומשה הי"ה רועה (שמות ג א), היה דייקא בשמיטת אברהם. וזה סוד הפסוק כי אתה אבינו (ישעיה סג טז), על יצחק שהוא מנהיג שמיטה זו, אברהם לא ידענו עתה לפי שכבר היה בעולם, וישראל לא יכירנו, שמיטה שלו אין אנו מכירין לפי שעדיין לא היתה. על זה אמר משה ואתחנן אל ה', שכוונת משה היתה כשיבא לארץ ישראל, אז יתהפך שם אלהים שהוא דין ולהיות רחמים, זה שאמר בעת ההיא, ר"ל שרצה לתקן מדת הדין שנרמזה במלת ההיא נקבה, ורוצה לעשות ממנו ההוא כתיב שהוא רחמים, ולכן ביקש מאחר שהייתי בשמיטה שלפניה, והחלות להראות את עבדך בסוד משה היה רועה בשמיטה שלפניה, והוא סוד מים בסוד ורוח אלהים מרחפת על פני המים (בראשית א ב), ועתה אני בשמיטת פחד יצחק שהוא את ידך החזקה, ורצה לתקן שיהיה חסד זה עולם. לכן אמר אשר מי אל, מדת חסד אל בזה הזמן אשר יעשה כמעשך, כשמיטת החסד שהיתה, וכגבורתך כשמיטת פחד עתה, לכן אעברה נא, כשאהיה בארץ ישראל אתקן אני הכל שיהיה טוב בעולם. השיב הקב"ה רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, בדב"ר דייקא שבגמטריא יצח"ק:
כתבו המקובלים שאנו עתה בשמיטת פחד יצחק, וכבר היה משה בשמיטת אברהם בעולם, זה סוד כי מן המים משיתיהו (שמות ב' יא), שאותו השמטה היתה מצד החסד. וזה סוד ומשה הי"ה רועה (שמות ג א), היה דייקא בשמיטת אברהם. וזה סוד הפסוק כי אתה אבינו (ישעיה סג טז), על יצחק שהוא מנהיג שמיטה זו, אברהם לא ידענו עתה לפי שכבר היה בעולם, וישראל לא יכירנו, שמיטה שלו אין אנו מכירין לפי שעדיין לא היתה. על זה אמר משה ואתחנן אל ה', שכוונת משה היתה כשיבא לארץ ישראל, אז יתהפך שם אלהים שהוא דין ולהיות רחמים, זה שאמר בעת ההיא, ר"ל שרצה לתקן מדת הדין שנרמזה במלת ההיא נקבה, ורוצה לעשות ממנו ההוא כתיב שהוא רחמים, ולכן ביקש מאחר שהייתי בשמיטה שלפניה, והחלות להראות את עבדך בסוד משה היה רועה בשמיטה שלפניה, והוא סוד מים בסוד ורוח אלהים מרחפת על פני המים (בראשית א ב), ועתה אני בשמיטת פחד יצחק שהוא את ידך החזקה, ורצה לתקן שיהיה חסד זה עולם. לכן אמר אשר מי אל, מדת חסד אל בזה הזמן אשר יעשה כמעשך, כשמיטת החסד שהיתה, וכגבורתך כשמיטת פחד עתה, לכן אעברה נא, כשאהיה בארץ ישראל אתקן אני הכל שיהיה טוב בעולם. השיב הקב"ה רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, בדב"ר דייקא שבגמטריא יצח"ק: