שמות ג:ו קבלה: שערי אורה, תקוני הזהר ומגלה עמוקות

והספירה הזאת נקראת יראה. כלומר, המגיע לחשוב במקום העליון והעמוק הזה הרי יש לו ליראה ולפחד פן יתבהלו מחשבותיו לרוין ולהרהר יותר מן השיעור הראוי. ועל זה נאמר בספר יצירה בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר אם רץ לבך שוב למקום החזירהו למקומו כי המקום הזה מקום היראה והפחד להשב ענינו ועומקו ויעקב כשהגיע למקום זה הנקרא י״ש נתיירא ונתפחד ואמר (בראשית כח) אכן יש י״י במקום הזה ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה. ואע״פ שספירת תפארת נקראת נורא הוא מפני שהיא עולה למעלה רום ונאחזת בכתר בסוד הרצון שהוא סוד היראה. ומשה ג״כ נאמר בו (שמות ג) כי ירא מהביט בעומק מחשבתו ונתן גבול למחשבתו. ואשרי מי שהגיע למעלת היראה כמרע"ה,

והסוד: ויקרא בשם יהו"ה אל עולם (בראשית כא, לג). ואז הוא לובש ומתפאר במלבושים החקוקים במידת אל, והסוד: 'אל מלך יושב על כסא רחמים', וזהו סוד: י"י י"י אל רחום וחנון (שמות לד, ו), והסוד: כי אל רחום י"י אלהיך (דברים ד׳:ל״א), וסימן; כי אל גדול י"י ומלך גדול על כל אלהים (תהלים צה, ג), אלהים, מידת הדין, כלומר מידת החסד גדולה ממידת הדין. ומכאן תביז סוד והאלהים נסה את אברהם (בראשית כב, א), כי האלהים שהוא מידת הדין נתן הנ"ס והדג"ל ביד אברהם, שהוא סוד מידת א"ל שהוא סוד מידת החסד, וזהו לשון 'נם"ה את אברהם' מלשון הרימו נ"ם על העמים. וזהו סוד 'אלהי אברהם אלהי יצחק', ולא אמר ואלהי יצחק, לפי שמידת הדין כבושה תחת מידת החסד, לפי שהדג"ל של יצחק שהוא מידת אלהים מסור ביד אברהם שהוא סוד מידת אל:

אִי תֵימָא דְסָלִיק מַחֲשַׁבְתֵּיהּ דְּאָדָם תַּמָּן, לָא, דְהָא אִתְּמַר בֵּיהּ (בראשית ג י) וָאִירָא כִּי עִירוֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא, דְּהַאי עִרוֹם אַחֲזֵי דְאִתְפַּשַּׁט מַלְבּוּשֵׁיהּ, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּאַבָּא וָאֵחָבֵא, וּבִבְרָא וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה (שמות ג ו).