שמות ג:יג קבלה: פרדס רמונים, כללי התחלת החכמה, תקוני הזהר וזוהר חדש

וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־הָֽאֱלֹהִ֗ים הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֣י בָא֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְאָמַרְתִּ֣י לָהֶ֔ם אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיכֶ֖ם שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם וְאָֽמְרוּ־לִ֣י מַה־שְּׁמ֔וֹ מָ֥ה אֹמַ֖ר אֲלֵהֶֽם׃

פרדס רמונים

והנה כי שם ה' רומז לג' ראשונות. הבו גודל לאלקינו, חסד נקרא גדולה. הצור תמים פעלו, זה רמז לפחד יצחק שהוא תקיף וחזק. כי כל דרכיו משפט, רמז ת"ת וכו'. ואחר הרמז כל ההתפשטות, חזר וכללו ביחד גמור במלת הוא, כלומר אלה הספירות שהם עשר בערך המקבלים הכי הוא ממש, ר"ל עצם האלקות הפשוט בתכלית. עוד הביא ראיה ממשנה בספר יצירה מענין עמקים שפירשנו למעלה בשער אם הא"ס הוא הכתר. ואמר שאחר שהזכיר כל הספירות אמר שהשם הוא יחיד בהם, וא"כ הם עצם האלקות ממש. עוד הביא ראייה ממשנה אחרת עס"ב נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן וכו' שאדון יחיד ואין לו שני. ולפני אחד מה אתה סופר ע"כ. כלומר שהספירות הם עשר בערך אל בחינות מתחלפות מ"מ נעוץ הסוף בתחלה כי הראש הוא סוף והסוף הוא ראש מצד רוב אחדותם בעצמות הבורא. וה' ית' הוא יחיד בהם. ואין שם שניות חלילה, עד שאין ליחס אליו שום מספר ורבוי ח"ו, וזהו אמרם לפני אחד מה אתה סופר. שאין לומר אלא שהוא אחד, אחד הוא בתכלית האחדות. עוד ראיה (מב"ר) [ממ"ר] (שמות פ"ג) בפסוק ואמרו לי מה שמו. אמר רבי אבא בר ממל, אמר ליה הקב"ה למשה, שמי אתה מבקש לידע, לפי מעשי אני נקרא. פעמים שאני נקרא באל שדי בצבאות באלקים באדני וכו'. כשאני דן את הבריות אני נקרא אלקים וכו'.
שאל רבBookmarkShareCopy

כללי התחלת החכמה

פרק ג' - [בו יבואר ענין השמות וכללים בזה] (ובו ל"ח סעיפים)
[ס] והנה, אמרו חז"ל במדרש רבה (שמות פרשה ז׳), שאמר לו השם יתברך למשה – שמי אתה מבקש לידע, לפי מעשי אני נקרא, פעמים שאני נקרא באל שדי, בצבאות, באלקים, בהוי"ה. כשאני דן את הבריות אני נקרא אלקים, וכשאני עושה מלחמה ברשעים אני נקרא צבאות, וכשאני תולה על חטאיו של אדם אני נקרא אל שדי, וכשאני מרחם על עולמי אני נקרא הוי"ה, שאין הוי"ה אלא מדת רחמים שנאמר: "ה׳ ה׳ אל רחום וחנון". הוי אהי"ה אשר אהי"ה, אני נקרא לפי מעשי, עכ"ל המדרש שם. (וגם במלאכים אמרו חז"ל, שנקראו על שם פעולת שליחותם, ומשתנה שמם תמיד לפי פעולת שליחותם, וכמובא בפירש"י וישלח על פסוק: "למה זה תשאל לשמי")‏.1הג״ה [עיין מדרש רבה פרשה ע״ח סימן ד׳. המעתיק.]
שאל רבBookmarkShareCopy

תקוני הזהר

שְׁבָא אוּף הָכִי (בראשית א טז) אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן וגו', וּבֵיהּ רָזָא מ"ב, וּבֵיהּ רָזָא דְאָדָם, כְּגַוְונָא דָא, חֻשְׁבַּן שְׁבָא ו', וּתְלַת נִיצוֹצוֹת וְרָקִיעַ י' י' י' ו' דְּחוּשְׁבָּנֵהוֹן ל"ו, הֲרֵי מ"ב, וּתְלַת אַתְוָון שְׁבָ"א הֲרֵי מ"ה, וְרָזָא דְמִלָּה (שמות ג יג) וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָ"ה אוֹמַר אֲלֵיהֶם, וְנִקּוּד שְׁבָ"א נָקוּד בְּשֵׁם יהו"ה בְּאוֹרַיְיתָא.
שאל רבBookmarkShareCopy