שמות ג:יד קבלה: זוהר חדש, כללי התחלת החכמה, אור נערב ושערי אורה

זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּלָא נָטִיל אִיהוּ אַגְרָא לְגַרְמֵהּ, אֶלָּא דְּאוֹלִיף סְגֻלּוֹת אִלֵּין לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא דְּאִנּוּן סְגֻלּוֹת אִלֵּין דְּבַעְלָהּ דְּנָחְתָא לוֹן לְגַבָּהּ. ו'ו'ו' כֶּתֶר תִּפְאֶרֶת יְסוֹד. בְּגִין דְּכֶתֶר אִיהוּ יוּ"ד דְּסָלִיק לְחֻשְׁבָּן כ' דְּתַמָּן ו' תְּרֵין וָוִי"ן רְמִיזִין בְּאָת וָא"ו. וְכֻלְּהוּ תְּלָת וָוִין כְּלִילָן בְּצַדִּיק חַי עָלְמִין. דְּהָכֵי סַלְקִין תְּלָת וָוִין כְּחֻשְׁבָּן חַ"י. וְהַאי אִיהוּ וּבְרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק. וְאִלֵּין תְּלָת וָוִין סְגֻלָּה דִּילְהוֹן לְיַחֲדָא שְׁכִינְתָּא עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהַאי אִיהוּ לְקָרֵב רְחוֹקִים דְּאִנּוּן אוֹרְחִים, דִּבְהוֹן קָפְצָה אַרְעָא לְיַעֲקֹב. דְּאָת ו' דֶּרֶךְ אִיהוּ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב (במדבר כד) דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב. דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם. קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ שְׁכִינְתָּא. דִּבְאִלֵּין וָוִין קָפְצַת אוֹרְחָא לְגַבֵּי בַּעְלָהּ. וְאִיהוּ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח לְגַבָּהּ. וּבְגִינַיְהוּ אִתְּמַר (משלי ג) דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם. וּמִסִּטְרָא דְּאָת וָא"ו מִן שֵׁם בֵּן עָ"ב עָבִיד י"ב אוֹרְיָן בְּיַמָּא, דְּאִתְעֲבָרוּ בֵּינַיְהוּ י"ב שְׁבָטִין דִּתְלָת שְׁמָהָן אִנּוּן, בְּוַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט. וְאִנּוּן וה"ו אנ"י וה"ו. וְרֵישֵׁי תֵּבִין דִּילְהוֹן וָא"ו. יַמָּא בְּאֶמְצָעִיתָא א' אָלֶף בִּינָה וְתִשְׁכַּח לָהּ. וּבְתֻקְפָּא דִּתְרֵין וָוִי"ן אִלֵּין, בָּקַע שִׁמְשָׁא רְקִיעִין וְעָבִיד בְּהוֹן י"ב אוֹרְחִין בָּרָקִיעַ דְּאִתְּמַר בֵּהּ וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם. וְחָמֵשׁ סָרֵי יָ'הּ וְחַד סְרֵי וָ'הּ סַלְקִין חֻשְׁבָּנֵיהוֹן שמ"ו. פָּעַל בְּכֹ"ח דְּסַלְקִין לְחֻשְׁבַּן שָׁמַיִם לְעֵלָּא י' מִינֵי תִּלִּים דִּכְלִילָן בְּעֶשֶׂר אַתְוָן דִּשְׁמָא מְפָרֵשׁ וְסַלְקִין מ"ה. וְעִם שמ"ו שס"א. (כ"ל שצ"א) וְהַאי אִיהוּ וְאָמְרוּ לִי מַ"ה שְּׁמ"וֹ. כִּי לֹא יִטֹשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. דָּלִיג מ'ה מ'ה מִשְּׁמוֹ אִשְׁתְּאַר רנ"ו חָסֵר מ"ר אֶחָד שְׁמוֹ לְחֻשְׁבַּן שָׁמַיִם, בֵּהּ אֻמָּאָה (ישעיה סג) כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּ'י כְּחֻשְׁבַּן ד'ם, לְקַיֵּם בֵּהּ כִּי דַּם עֲבָדָיו יִקֹּם. שמ'ו עִם דָּם שָׁמַיִם. חָסֵר חַד למ"ה חַד בְּתוֹסֶפֶת א' לְאַחֲזָאָה דְּכֹלָּא חַד. הָא הָכָא רָזָא דִּתְלַת שְׁמָהָן יְה"וּ מְשֻׁלָּשִׁים. וּמִתַּמָּן בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי. חַיֵּי, וְהָחָכְמָה תְּחַיֶּה בְּעָלֶיהָ. מְזוֹנֵי (תהלים) פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. וְאִיהוּ אִמָּא עִלָּאָה. בָּנֵי, כֵּן יָהּ. וְאִיהוּ יָד רָמָה בִּינָה דְּאַתְוָן דִּילָהּ יה'ו וּמִן יה'ו (נר יו"ד) נָפִיק יהו'ה. וּמִן ה' נָפִיק אֱלֹהֵינוּ וּמִן וָא"ו וּמִן יהו'ה דְּאִנּוּן י"ד אַתְוָן, וּרְמִיזִין בִּקְרִיאַת שְׁמַע. דְּתַמָּן יהו'ה אֱלֹהֵינוּ יהו'ה וְכֹלָּא אֶחָד. ה'ה'ה' שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה שְׁלִימוּ דִּתְלָת יְה"וּ יְה"וּ יְה"וּ, דִּרְמִיזוּ דִּילְהוֹן אֶהְיֶ"ה אֶהְיֶ"ה אֶהְיֶ"ה דְּאִתְּמַר לְמֹשֶׁה רְמִיזוּ דִּילְהוֹן בִּקְרָא דָּא, (שמות ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶ"ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ"ה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹּאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶ"ה שַׁלְּחֵנִי אֲלֵיכֶם. שֶׁמָּא דְּאִיהוּ י'ו י'ו שִׁית עָשָׂר זִמְנִין י'ו וְשִׁית עֲשָׂר זִמְנִין ו'י רָמִיז דִּילְהוֹן בְּאָת א' כְּגַוְנָא דָּא א' רָמִיז יוי דָּא אִיהוּ א ויי וַיִּיצֶר (חסר כאן).

פרק ג' - [בו יבואר ענין השמות וכללים בזה] (ובו ל"ח סעיפים)
[ס] והנה, אמרו חז"ל במדרש רבה (שמות פרשה ז׳), שאמר לו השם יתברך למשה – שמי אתה מבקש לידע, לפי מעשי אני נקרא, פעמים שאני נקרא באל שדי, בצבאות, באלקים, בהוי"ה. כשאני דן את הבריות אני נקרא אלקים, וכשאני עושה מלחמה ברשעים אני נקרא צבאות, וכשאני תולה על חטאיו של אדם אני נקרא אל שדי, וכשאני מרחם על עולמי אני נקרא הוי"ה, שאין הוי"ה אלא מדת רחמים שנאמר: "ה׳ ה׳ אל רחום וחנון". הוי אהי"ה אשר אהי"ה, אני נקרא לפי מעשי, עכ"ל המדרש שם. (וגם במלאכים אמרו חז"ל, שנקראו על שם פעולת שליחותם, ומשתנה שמם תמיד לפי פעולת שליחותם, וכמובא בפירש"י וישלח על פסוק: "למה זה תשאל לשמי")‏.¹הג״ה [עיין מדרש רבה פרשה ע״ח סימן ד׳. המעתיק.]

(שער כ׳‎), מ״ב, יש היכלות ולבוש אל השמות האלו והם עשר שמות שאינם נמחקין. שם אל הכתר – אהי״ה, וזה מורה העלם אל הכתר ועתיד להגלות ולא נגלה כלל, ולכך שם זה נהגה באותיוו מפני שהגיונו מורה העלמו. ושם זה אל הכתר מצד הבינה שבו, ומצד חכמה שבו שמו שם בן ארבע, ומצד עצמו אין לו שם ונקודה: