שמות יא:ד קבלה: תקוני הזהר ושערי אורה

כ"ה אִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְבָהּ נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות יא ד) כֹּה אָמַר יהו"ה כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וכו', אִיהִי כ"ה אַתְוָון דְּיִחוּדָא דְשַׁחֲרִית, וְכ"ה אַתְוָון דְּיִחוּדָא דְעַרְבִית, וְשַׂמְתִּי כַּ"דְכֹ"ד שִׁמְשׁוֹתַיִךְ (ישעיהו נד יב) דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְּאִיהִי כ"ד אַתְוָון דְּיִחוּדָא קַדְמָאָה דְשַׁחֲרִית, וְכ"ד אַתְוָון דְּיִחוּדָא דְעַרְבִית.

והנה כשבא משה רבנו עליו השלום להודיע מכת בכורות, רמז כי היא במידת כ"ה ואמר; כ"ה אמר יהוה כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים ומת כל בכור וגו' (שמות יא, ד). וזהו שאמרו חז"ל: ועברתי בארץ מצרים אנ"י ולא מלאך אנ"י ולא שרף וגו':