וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק׃
פרדס רמונים
והנה בהיות הנקבה חוזרת פניה לקבל אינה משפעת ודאי ובהיות הזכר משפיע אינו מקבל. וכן אמרו בספר הזהר ובספר הבהיר שאסור אדם להתעכב בנשיאות ידיו בתפלה יותר מג' שעות. והטעם כי נשיאות הידים מורה על ההשפעה כענין וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם כמבואר בזוהר פ' יתרו (ד"סז). ומפני שהמלכות נקרא שעה והיא מקבלת מג' קוים [בג' שעות] הנה השפעתה ג' שעות בלבד ואם ירים אדם ידיו יותר יסתכן. מפני שבעוד שעשר ספי' משפיעות אינם מקבלות וא"כ צריך להתעכב עד שיקבלו כדי שישפיעו וזהו סבה (שמות יז יא) וכאשר יניח ידו וגבר עמלק [לד].
שערי אורה
וצריכין אנו לעוררך על מקומות הרבה בתורה שנאמר בהן שם י"ה, כגון: כי יד על כס י"ה מלחמה ליהו"ה בעמלק מדר דר (שמות יז, טז). מהו 'מדור דור'? וזהו פירוש הפסוק: עמלק הרשע בא מכוח נחש הקדמוני, ושם הוא דיבוקו וכוחו ומעת הטיל נחש הקדמוני זוהמה בחוה קיצץ אדם בנטיעות למעלה והפריד אלוף, וזהו סוד סילוק שכינה שעיקרה בתחתונים היתה: ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה (בראשית ח, ט). אף על פי שעמדו ישראל בסיני ופסקה זוהמתן, עם כל זאת פגם הלבנה לא הוסר מעולם כי אם לפעמים, בדילוגים, בבוא קרבנות ידועים, שעירים ידועים שבהן נדבק שעיר, ראשית כוחו של עמלק, וסימן: ראשית גוים עמלק (במדבר כד, כ). וכשבא עמלק הוסיף פשע על פגם הלבנה ונגע בכף ירך יעקב, ולפיכך נפרצה מלכות בית דוד. והנה כשנקצצו הנטיעות בזמן אדם הראשון ונגע עמלק בכף ירך יעקב, נקבעה פרשת זכור. והרי שתי אותיות אחרונות של שם כביכול פגומות על ידי עמלק, והטעם כי יד יהו"ה נגעה בם, כאמרו: והיתה יד יהו"ה בכם (שמואל, יב, טו) ואומר: דרך נחש עלי צור (משלי ל, יט), וסימן: ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים (שמות יז, ח) ברפיון ידים.
מגלה עמוקות
אופן סח
איתא בספר ר"א מגרמיזא שב' נוני"ן יש באל"ף בית, נאמן עומד ונאמן יושב. והכוונה שהקב"ה יושב על כסאו כדמות נ' כפופה, ומלאכי מרום עומדים ממעל לו כמין נו"ן פשוטה שהיא זקופה. לזה פתח משה ואמר ואתחנן בב' נוני"ן, שרצה לתקן המרכבה עם כל חיילותיה, ולפי שירושלים נקראת כסא ה' שם יושבין כסאות למשפט, רצה משה לכנוס לארץ ישראל ולתקן השכינה עם כל חיילותיה והוכן בחסד כסא. ז"ש בעת ההיא השכינה נקראת עת לעשות לה' (תהלים קיט קכו), וכתיב ההוא, הראה הקב"ה למשה בשעת גלות כי יד על כס יה (שמות יז טז), שאל"ף מן כס"א הוא חסר, ומן השם ו"ה (תנחומא תצא סי' י"א), שהם אותיות הו"א. לכן כתיב ההו"א, רמז שרצה לתקן אותיות הו"א, שהוא השם והכסא שחסר בד' גליות, ע"ת ההי"א, בגימטריא בב"ל אדו"ם פר"ס יו"ן. בע"ת ההי"א, בגימטריא סמא"ל נח"ש ידיעות הטומאה שתים (שבועות ב'.), הם סמאל ונחש, שהן ארבע הם ד' מלכיות שלמטה. ולכן בקש משה אתה החלות להראות בתחלת המלחמה של עמלק את גדלך, כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל (שמות יז יא), ז"ש את ידך החזקה, ושם נשבע הקב"ה בידו החזקה כי יד על כס יה, ז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ, השמים כסאי והארץ הדום רגלי (ישעיה סו א), לכן בקש אעברה נא, רוצה אני להעביר ממשלה זרה מן הארץ, ובזה אתקן הכסא שיהיה שלם בא' והשם שלם בו"ה. וזה נרמז במלת נ"א, נ' שהיא מורה על צורת הכסא, יהיה בא' של נ"א. ובמלת "וארא"ה נוסף ו"ה, רומז על ו"ה מן השם שיהיה מלא, כשאראה את הארץ שהוא מקום הכסא, ההר הטוב הזה ירושלים הוא כסא ה'. והלבנון זה ב"ה הוא מקום שיש השם שלם, כמ"ש כי בחר ה' בציון, אז או"ה למושב לו (תהלים קלב יג), נשתלמו ג' אותיות אלו:
איתא בספר ר"א מגרמיזא שב' נוני"ן יש באל"ף בית, נאמן עומד ונאמן יושב. והכוונה שהקב"ה יושב על כסאו כדמות נ' כפופה, ומלאכי מרום עומדים ממעל לו כמין נו"ן פשוטה שהיא זקופה. לזה פתח משה ואמר ואתחנן בב' נוני"ן, שרצה לתקן המרכבה עם כל חיילותיה, ולפי שירושלים נקראת כסא ה' שם יושבין כסאות למשפט, רצה משה לכנוס לארץ ישראל ולתקן השכינה עם כל חיילותיה והוכן בחסד כסא. ז"ש בעת ההיא השכינה נקראת עת לעשות לה' (תהלים קיט קכו), וכתיב ההוא, הראה הקב"ה למשה בשעת גלות כי יד על כס יה (שמות יז טז), שאל"ף מן כס"א הוא חסר, ומן השם ו"ה (תנחומא תצא סי' י"א), שהם אותיות הו"א. לכן כתיב ההו"א, רמז שרצה לתקן אותיות הו"א, שהוא השם והכסא שחסר בד' גליות, ע"ת ההי"א, בגימטריא בב"ל אדו"ם פר"ס יו"ן. בע"ת ההי"א, בגימטריא סמא"ל נח"ש ידיעות הטומאה שתים (שבועות ב'.), הם סמאל ונחש, שהן ארבע הם ד' מלכיות שלמטה. ולכן בקש משה אתה החלות להראות בתחלת המלחמה של עמלק את גדלך, כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל (שמות יז יא), ז"ש את ידך החזקה, ושם נשבע הקב"ה בידו החזקה כי יד על כס יה, ז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ, השמים כסאי והארץ הדום רגלי (ישעיה סו א), לכן בקש אעברה נא, רוצה אני להעביר ממשלה זרה מן הארץ, ובזה אתקן הכסא שיהיה שלם בא' והשם שלם בו"ה. וזה נרמז במלת נ"א, נ' שהיא מורה על צורת הכסא, יהיה בא' של נ"א. ובמלת "וארא"ה נוסף ו"ה, רומז על ו"ה מן השם שיהיה מלא, כשאראה את הארץ שהוא מקום הכסא, ההר הטוב הזה ירושלים הוא כסא ה'. והלבנון זה ב"ה הוא מקום שיש השם שלם, כמ"ש כי בחר ה' בציון, אז או"ה למושב לו (תהלים קלב יג), נשתלמו ג' אותיות אלו: