וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃
אור נערב
(שער כ״א), מ״ג, עוד צריך לדעת כי יש שמות קדושים תחת אלו והם כמו כנויים אליהם. ויחסו אל הכתר שם ארארית״א. ואל החכמה כ״ב אותיות בשם י״ה כזה, אי״ה בי״ה כו׳. וזו אל שלשה ראשונות יחד כוז״ו במוכס״ז כוז״ו. ואל החסד שם ע״ב, והוא יוצא מפסוקי ויס״ע ויב״א וי״ט, ובו רי״ו אותיות, כמנין ארי״ה שבחסד. ואל הגבורה שם מ״ב, והוא היוצא מבראשית עד וב׳ של ובהו, מ״ב אותיות, והם שבע שמות כנגד שבע ספירות.
קל"ח פתחי חכמה
והנה תבין סוד זה למטה, כי כשהנשמות יש להם להדבק כולם בשכינה - אז אהבה נמצאת בין זה לזה, ונקראים ישראל, "גוי אחד בארץ", שהרי הם נעשים ממש אחים וריעים, כולם רצים אל ענין אחד. וכשלא יש זה, אלא כל אחד פונה איש לבצעו מקצהו - אי אפשר להיות כי אם שנאה. אך הקשר הזה אי להיות אלא בזמן תיקון גדול, כמו שהיו על הר סיני, דכתיב, "ויחן שם ישראל נגד ההר", וכמו שיהיה לעתיד לבוא.