שמות לג:טז קבלה: זוהר חדש ושערי אורה

אָמַר רִבִּי חֶלְבוֹ אָמַר רַב הוּנָא, מִמִּי אַתָּה לָמֵד, מִמּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הֲשָׁלוֹם. דִּכְתִיב (שמות ל״ג:ט״ז) וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ. אָמַר משֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לֵית אֲנַן צְרִיכִין לְמַלְאָךְ, וְלֹא לְשָׂרָף, וְלֹא לְשַׂר, מַאי שִׁינּוּיָא יְהֵא לָנָא מִן הָאוּמּוֹת, לָהֶם שַׂר, וְלָנוּ שַׂר, אֲבָל וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ וְגו', וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הֲלֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ, אַתָּה וְלֹא שַׂר.

דע כי כל שרי העולם נדונין בדינים קשים בבתידינין של שרים עליונים, ואינן מניחים להם כלום כפי שגוזרים על שריהם בבית דין הגדול. ודע כי כל דין שנמסרים לשליח לגמרי, אין בה רחמים כלל לפי שאין השליח יכול לשנות ולא למחול, אבל המלך הוא יכול למחול ולסלוח, אף על פי שחטאו לפניו חטאים גדולים. וי"י יתברך אמר למשה: הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך וגו' השמר מפניו אל תמר בי כי לא ישא לפשעכם (שמות כג, כ). כלומר, הישמרו לכם שלא תחטאו, שאם תחטאו יגמור הדין אותו המלאך שאין לו רשות לישא לפשעכם ולסלוח. ומשה רבינו עליו השלום אמר: ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו (שם לג, טז). והודה י"י יתברך למשה לעשות דבר זה. באותה שעה אמר משה רבינו עליו השלום; ילך נא אדנ"י בקרבנו (שם לד, ט), שהוא המלך ובידו לרחם ולסלוח, זהו שאמר הכתוב: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו (שם). והודה לו זה בברית ואמר שאין מתנה כזו נתונה לאומות העולם, ואמר: הנה אנכי כורת ברית וגו' (שם י). ולפיכך ישראל מתחננים תמיד למידת אדנ"י לרחם ולסלוח, אף על פי שאינן הגונים, ואומר: אדנ"י שמעה אדנ"י סלחה אדנ"י הקשיבה (דניאל ט, יט). וכמה צריקים היו יראים ממידת אדנ"י אם יפגעו בה לבדה, והיו מושכים אליה רחמים וטובה מן הכתר העליון ומשאר שמות הרחמים, כמו שהיה דוד עושה: ואתה אדנ"י א"ל רחו"ם וחנו"ן ארך אפי"ם ורב חס"ד ואמ"ת פנה אלי וחנני (תהלים פו, טו).