שמות לג:כ קבלה: פרדס רמונים, שערי קדושה, זוהר חדש ותקוני הזהר

צנור ג' יוצא מהכתר אל הת"ת ומשם דרך עלייתו אל הכתר לקבל שפע ורב טוב להשפיע אל ארבעת עדרי צאן אשר תחתיו והם נצח הוד יסוד מלכות ודרך הצינור הזה יעלה לחבר אב ואם בסוד יחודם ע"י הדעת כמבואר לעיל בשער אם הא"ס הוא הכתר. וע"י השפע הנשפעת עליו מן הכתר דרך הצנור הזה יש לו כח להטות כלפי החסד כי מפני היותו יונק מחסד וגבורה עומד בין שניהם שוה וכאשר יושפע עליו שפע מהלובן העליון אז יטה כלפי חסד והצינור הזה קרוי קו האמצעי עם המשכו עד המלכות. ופירשו המפרשים כי הצינור הזה הוא שבקש מרע"ה לידע והשיב לו כי לא יראני האדם וחי (שמות לג כ). ואלו הם דברי נביאות כי מעולם לא שאל מרע"ה בזה:

ואמנם דרך כללות נבאר מדרגתם, כי משה רבינו ע"ה היה עולה עד האצילות ומשם רואה ממש, אלא הוא על ידי התלבשו בבריאה לבדה וגם זה אינו אלא בדרך מעבר לבד, כי האצילות לבדו הוא נמנע, וזהו סוד (שמות פרק י"ג) כי לא יראני האדם וחי, ושאר הנביאים היו רואים באצילות על ידי התלבשות גמור באורות הבריאה.

שָׁמַע רַבִּי אֶלְעָזָר, וּנְפַק לְגַבֵּיהוֹן, אֲמַר אַתּוּן מָארֵיהוֹן דִּמְתִיבְתָּא עִילָּאָה, פַּלְגוּתָא וּשְׁלֵימָתָא אַיְיתוּ גַּבָּאי, וְתֶחֱמוּן וְתֵיחוּן. מַה דְּלָא הֲוָה גָלֵי לְעָלְמִין, דִּכְתִיב (שמות לג) כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי. וְאַתּוּן תֶּחֱזוּן וְתֵיחוּן.