שמות לד:ו קבלה: כללי התחלת החכמה, פרדס רמונים, שערי אורה ושער הפסוקים

פרק ג' - [בו יבואר ענין השמות וכללים בזה] (ובו ל"ח סעיפים)
[ס] והנה, אמרו חז"ל במדרש רבה (שמות פרשה ז׳), שאמר לו השם יתברך למשה – שמי אתה מבקש לידע, לפי מעשי אני נקרא, פעמים שאני נקרא באל שדי, בצבאות, באלקים, בהוי"ה. כשאני דן את הבריות אני נקרא אלקים, וכשאני עושה מלחמה ברשעים אני נקרא צבאות, וכשאני תולה על חטאיו של אדם אני נקרא אל שדי, וכשאני מרחם על עולמי אני נקרא הוי"ה, שאין הוי"ה אלא מדת רחמים שנאמר: "ה׳ ה׳ אל רחום וחנון". הוי אהי"ה אשר אהי"ה, אני נקרא לפי מעשי, עכ"ל המדרש שם. (וגם במלאכים אמרו חז"ל, שנקראו על שם פעולת שליחותם, ומשתנה שמם תמיד לפי פעולת שליחותם, וכמובא בפירש"י וישלח על פסוק: "למה זה תשאל לשמי")‏.¹הג״ה [עיין מדרש רבה פרשה ע״ח סימן ד׳. המעתיק.]

[קמ] ומבחינת רישא תנינא, חכמה שבכתר הנ"ל, שנקרא מוחא סתימאה גם כן, יש שלשה עשר תיקונים עניני השפעה למטה, והם י"ג מדות של רחמים שנאמרו למשה (בפרשת תשא), והם: אל, רחום, וחנון, ארך אפים (ארך אפים נחשב לשנים כמו שאמרו חז"ל (בבא קמא נ'): "ארך אפים" – לצדיקים ולרשעים), רב חסד, ואמת, נוצר חסד לאלפים (נחשב לשנים – שנוצר חסד, וגם לאלפים) נושא עון, (ונושא) ופשע, (ונושא) וחטאה, ונקה, וכמו שדרשו חז"ל, מנקה הוא לשבים.

אחר שנתעסקנו בפרקים הקודמים בחזקת אמונתינו המוסכמות בפי כל המקובלים כי הספירות הם עשר לא פחות ולא יותר, ראינו בפרק זה להציל המעיין ממקום השבוש והטעות, והיא שאלה נשאלה לרב האי גאון. וז"ל השואלים ילמדנו רבינו כי מצינו לרז"ל י"ג מדות שקבל מרע"ה. ולאברהם אבינו ע"ה בספר ייחסוהו רז"ל על שמו והוא ספר יצירה מונה שם עשר ספירות. ואנחנו צריכים ללמוד מפיו קדוש אם י"ס הם י"ג מדות. א"כ י"ג מדות מצינו י"ג ספירות לא מצינו. או י"ג מדות לבד וי' ספירות לבד. לתורתך אנו צריכים ותשובתך אנו מיחלים עכ"ל השאלה.