שמות לד:י קבלה: שערי אורה, זוהר חדש, מגלה עמוקות ותקוני הזהר

ואם באמת היו ביד החכמים הראשונים שמות הקדושים מקובלים מפי הנביאים, כגון שם של ע"ב, שם של מ"ב, ושם של י"ב, ושאר שמות הקודש הרבה, והיו יכולים לחדש בהם אותות ומופתים בעולם, לא היו משתמשים בהם לצרכם רק בעת הגזירה לפי שעה או על צד קידוש השם. כגון, רבי מאיר שהציל אחות אשתו מקובה של זונות, ואמר לאותו הכותי השומר: בכל שעה שתראה עצמך בצער אמור אלהי מאיר ענני ואתה ניצול. ואף על פי שאמר כך לאותו הכותי בשעה שנצרך רבי מאיר וראה עצמו בסכנה, לא נשתמש בשם אלא ברח לו, כדאיתא בפרק קמא דעבודה זרה. או בעניין חוני המעגל, או בעניין רבא עם שבור מלכא כדאיתא בפרק סדר תעניות, או בענין דוד כשכרה שיתין וקפא תהומא ובעא למשטפא לעלמא כדאיתא פרק החליל ובסנהדרין:

וְגָזְרוּ קְיָימָא עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא יִפְלְחוּן עוֹד פּוּלְחַן נוּכְרָאָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמות ל״ד:י׳) הִנֵּה אָנֹכִי כּוֹרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ וְגו'. וּכְתִיב תַּמָּן, (שם) אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ. וְעַל דָּא וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף, לָא תְשַׁקֵּר בְּנִשְׁמָתְךָ, בְּגִין דַּחֲלָן דִּכְסַף. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שמות כ׳:כ׳) לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם.

וְאִילָנָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע צָרִיךְ לְמֶעֱבַד בֵּהּ פֵּרוּד בֵּין טוֹב לָרָע. הָדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית א, ד) וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וְצָרִיךְ לְמֶעֱבַד קִצּוּץ בֵּהּ לְמֶהֱוֵי בַּר נָשׁ בְּלֹא יֵצֶר הָרָע, כְּגַוְנָא דְּקָצִיץ לֵהּ מִנֵּהּ וַהֲרָגֵהּ בְּגַרְסָתֵהּ, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קו) לִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי. וְלָקֳבֵל מ"ט מִן מְטַטְרוֹ"ן אִנּוּן מ"ט פָּנִים טָהוֹר. וּמִסִּטְרָא דְּסַמָּאֵ"ל מ"ט פָּנִים טָמֵא. וּמָאן דְּזָכֵי לְחַבְּרָא ה' למ"ט פָּנִים דְּטָהוֹר דְּאִיהוּ חֲמִשָּׁא חֻמְשֵׁי תּוֹרָה, אִתְעָבִיד מטה לְמַחֲאָה בֵּהּ לְיִצְרֵהּ בְּאָת י' דְּאִיהִי עֶשֶׂר מְחָאָן וְהַיְנוּ, הֵ"י מִן אֱלֹהִים. וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי מַטֵה הָאֱלֹהִים. וּבַעַל הַאי מַטֶה אִיהוּ ו' דְּאִתְּמַר בֵּהּ (שמות ל״ד:י׳) הִנֵּה אָנֹכִי כּוֹרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ, דְּכָרַת עִמֵּהּ י"ג מְכִילָן דְּרַחֲמֵי דְּלֹא יַחֲזֹר רֵיקָם בִּצְלוֹתֵהּ. דְּאֵלִם בְּלֹא ה"י אִתִּי רֵיקָם. וְדָא הוּא דְּאָמַר יַעֲקֹב לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שְׁלַחְתַּנִי (שם לא). וְאַמַּאי בְּגִין דאִתְּמַר בְּלָבָן וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מוֹנִים (שם ל"א מ"א), וּבְאָת י' אִתְעָבִיד לִיהַ נֵס. דֶּאֱלֹהִים אַפִּיק מִנֵּהּ הֵ"י, נִשְׁאָר אל"ם רֵיק בְּלֹא אוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה. אֲבָל מָאן דְּצַלֵּי צְלוֹתָא לְאִילָנָא דְּחַיֵּי, לֹא יַחֲזֹר רֵיקָם בִּצְלוֹתֵהּ לְעוֹלָם. וּבְגִין דָּא אִית אֱלֹהִים מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וְאִית אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי וְלֹא זָכִין לֵהּ אֶלָּא מָארֵי קַבָּלָה דְּיָדְעִין רָזִין דְּאוֹרַיְתָא. אֵ"ל בּוּצִינָא קַדִּישָׁא לְהַהוּא סָבָא מַאי אִשְׁתְּמוֹדַע מָאן דְּאִיהוּ בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִיהוּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָ"ה בְּיוּ"ד אַתְוָן דִּשְׁמָא מְפֹרָשׁ דְּאִיהוּ אָדָם דַּאֲצִילוּת דְּהָכֵי סָלִיק יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א לְחֻשְׁבַּן אָדָם. לְמָאן דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דְּאָדָם דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע דְּאִית בֵּהּ אָדָם טוֹב וְאָדָם בְּלִיַּעַל.