שמות ל:יג קבלה: זוהר חדש, פרדס רמונים ומגלה עמוקות

מַאי (שמות ל׳:י״ג) כָּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקוּדִים, אֶלָּא דָּא הוּא מַאן דְּעָבַר עַל פִּקּוּדִין דְּמָארֵיהּ, אִי בָּעֵי לְאִתְתַּקָּנָא קַמֵּי מָארֵיהּ, וְלָא יִשְׁלוֹט עֲלֵיהּ דִּינָא דִלְעֵילָא, זֶה יִתְּנוּ. זֶ"ה בָּעֵי לְמִיתַּן, לְקָרְבָא לֵיהּ בְּזֹא"ת, וּלְאַנְהָרָא לֵהּ בִּנְהִירוּ, בְּגִין דְּלָא תּוֹקֵיד עַלְמָא בְּשַׁלְהוֹבוֹי. בְּגִין דְּמַאן דְּעָבַר עַל פִּקּוּדִין דְּמָארֵיהּ, אַפְרֵיד זֶה מִזֹּאת, כְּדֵין בָּעֵי לְאַתְקָנָא לְהַהוּא אֲתַר, וּלְאֲרָמָא רֵישָׁא קַמֵּי דִינָא, וְלָא יִשְׁלוֹט דִּינָא עֲלֵיהּ.

עוד בארו לנו פי' אחר במשנה הזאת בספר ר"מ (תשא דקפ"ז ע"ב) וז"ל פקודא ליתן מחצית השקל בשקל הקודש. אמר ר"מ מאן מחצית השקל. איהו כגון חצי ההין. ודא ו' ממוצע בין שני ההי"ן. אבנא למשקל בה דא י', עשרים גרה השקל דא יו"ד. העשיר לא ירבה דא עמודא דאמצעיתא, לא ירבה על י'. דהכי אתמר בס' יצירה עשר ספירות בלי מה, עשר ולא אחד עשר. והדל לא ימעיט דא צדיק, לא ימעיט מעשר, כד"א עשר ולא תשע, ומחצית השקל עשר איהו עכ"ל.

דָּבָר אַחֵר (שמות ל) זֶה יִתְּנוּ, כַּמָּה אִית לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא לְאִסְתַּמְּרָא בְּאוֹרְחַיְיהוּ, דְּכַד הַהוּא זַכָּאָה אִזְדַּבַּן, כָּלְהוֹ עֶשֶׂר דַּרְגִּין אַסְתִּימוּ נְהוֹרַיְיהוּ, דְּהָא לָא נָגֵיד נְהִירוּ דְּעַתִּיקָא, אֶלָּא בְּגִינֵיהּ לְתוֹעַלְתָּא עַל אַרְעָא. וּמַאן דְּעָבַר עַל דָּא, עָבַר עַל כָּל פִּיקּוּדַיָיא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּרְחִימוּ סַגְיָא, יְהַב שַׁבָּת לְנַטְרָא לְקִבְלֵיהּ, דְּשָׁקֵיל כְּכָל פִּיקּוּדַיָּיא. וְעַל דָּא עֶשֶׂר גֵּרָה, דְּאַהֲדַר לְאַתְרֵיהּ, אִיהוּ כּוֹפֶר נֶפֶשׁ, וְנָהֲרִין לְאַתְרָא דְּאִיקְּרֵי נֶפֶשׁ, מֵאַתְרָא דְּיִשְׂרָאֵ"ל. וְשָׁמַיִם נְהִירִין לְהַאי אֶרֶץ, וְיָהֲבִין לָהּ כָּל תִּקּוּנָהָא לְאִתְחַבְּרָא לְעֵילָא.