תהילים לב:ט קבלה: פרדס רמונים ואור נערב

והאמת אין קושי המשנה הזאת כ"כ אם לא שנאמר שהוקשה לו הסדר. ועכ"ז נראה מזה ענותנותו של החסיד ע"ה, שבחר לומר אינו מבין מלסתור טעם קבלתו מפני דוחק משנה אחת. מפני שרצה לחשוד דעתו ולא לסתור גבול ראשונים. ועכ"ז אין אנו רואים במשנה זו דוחק כלל. וזה פירושה עשר ספירות בלי מה פי' המלה הזאת נחלקת לשתים שר"ל בלי מה ופי' מה היינו מהות. והכונה שע"ס הם בלי מהות לפי שאין מהותם מושג אלינו. ואף אם נאמר זו דין וזו רחמים וכיוצא בזה, הכל מושג אלינו מתוך פעולתם אבל מתוך עצמותם הם בלימה. עוד הוא מלשון בלום כדכתיב (תהלים לב ט) עדיו לבלום שראוי לאדם לבלום פיו ואל ירבה דבריו במהותם ובענינם מפני קוצר המשיג ועומק המושג. או יהיה מלשון הסתר והעלם כמו עדיו לבלום והיינו כסוי העדי והסתרו.

הלא אמרתי אליכם איתם ונקיתי. כי יהיה חובש משתמש בבת קול מתעשר ואין כל מתנשא לאמר גמרא גמור ואם איש עני הוא בעבוטו שוכב ורוכב על חמור מתפאר בחכמה הנעלמה ושאונה ועלז בה וכל רוח אין בקרבו. והחי יתן אל לבו כי בתחבולות נעשה מלחמה בקל וחומר וגזרה שוה בחבילו' של משנה ממדבר מתנה. ומי גבר יחיה אם יהיה כסוס כפרד אין הבין חקי האלקי' עשין ולאוין מגיד דבריו בשמרם עקב רב להשלמת מצותן מן המובחר.