תהילים לד:ד קבלה: תקוני הזהר

תְּלַת וָוִי"ן בְּהַאי שְׁמָא יו"ד ה"י וי"ו ה"י, והי"ה והה"י ויה"ה, וּנְקוּדִין דִּלְהוֹן וַיִּרְאוּ אוֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה (בראשית יב טו) וַהֹיָ"הַ, וּהַהַ"יְ וּדְבָשׁ הַיּוֹם הַזֶּה יהו"ה (דברים כו טו), וַיֹהָ"הַ וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי (בראשית נ טו). הוה"י היו"ה ההי"ו מְקוֹרָא דִלְהוֹן, הֶוִהֹ"יִ וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי (אסתר ה יג), הָיְוְ"הּ הָמֵר יְמִירֶנּוּ וְהָיָה הוּא (ויקרא כז לג), הִהְיְ"וַ עִירֹה וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ (בראשית מט יא), היה"ו הוי"ה ההו"י, הַיִהִ"וְ לַיהוָֹ"ה אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ (תהלים לד ד), הוֹיָ"ה הִנֵּה יַד יהו"ה הוֹיָה (שמות ט ג), הּהִוָ"יִּ (דברים ו כה) וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי.

וּשְׁכִינְתָּא בָּהּ אִתְּמַר (שמות לג כא) הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי, בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְקַיַּים בָּהּ קְרָא (תהלים לד ד) גַּדְּלוּ לַיהו"ה אִתִּי, וּבָהּ (נ"א וביה) אִתְּמַר בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא זִמְנָא כִּי גָדוֹל אַתָּה וְגוֹמֵר (שם פו י), וּבֵיהּ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר (איוב ט י), וְדָא אִיהוּ חֶסֶ"ד, בֵּיהּ וַיְכֻלּוּ, ה' בַּשִּׁשִּׁי (נ"א וביה ויכלו בהששי), בְּגִין דְּבֵיהּ ה' דְאַבְרָהָם אָזִיל ו' לְגַבָּהּ, מִיָּד יִתְעַר י"ה לִקְרָבָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יז טז) כִּי יָד עַל כֵּס י"ה, וְשִׁשִּׁי אִיהוּ אֶלֶף שְׁתִיתָאָה, שְׁבִיעִי יְסוֹד, בֵּיהּ אִתְכְּלִילוּ וְאִתְיַיחֲדוּ שִׁית סְפִירָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב א) וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתָּא, דְאִינוּן ו"ה, יוֹם הַשִּׁשִּׁי בְּגִין דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר (ד"ה א כט יא) כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְתַרְגּוּמוֹ דַאֲחִיד בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, וְדָא אִיהוּ כֹ"ל, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (בראשית ב א) וְכָל צְבָאָם, מַאי צְבָאָם תְּרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט.