חֲגֽוֹר־חַרְבְּךָ֣ עַל־יָרֵ֣ךְ גִּבּ֑וֹר ה֝וֹדְךָ֗ וַהֲדָרֶֽךָ׃
פרדס רמונים
הוד בספר שערי צדק הטעם שנקרא הוד בהיותו מתלבש במדת גבורה להשפיל אויבים ולנצח מלחמות ולהציל אוהבי עליון והסוד והודי נהפך עלי למשחית וכו' (דניאל י ח). וכל מיני ההודאות שאמר דוד בספר תהלים מדה זו וכו' עכ"ל וכ"פ בפרק האורה. ובפרק השם פי' רבי משה ג"כ שנקרא הוד בהתלבשו מהגבורה והביא ראיה מהפסוק (תהלים מה ד) חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך ע"כ. ובתיקונים (תקונא י"ג דף כ"ז) ג"כ פירש הרשב"י כי כל הודו הוא בהוד:
זוהר חדש
מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, לָקֳבָל דָּא כְּתִיב, (תהילים מ״ה:ד׳) חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר. דָּא (ישעיהו ל״ד:ו׳) חֶרֶב לַה' מָלְאָה דָּם. לְאִתְפְּרָעָא מֵחַיָּיבַיָא, דְּגָרְמִין לָהּ פִּרוּדָא מִלְּעֵילָא. קָרְבֵית יָתָהּ לְגַבָּךְ לְרַחֲמָא עָלְמָא, וְתִתְבַּסְּמוּן כַּחֲדָא.
תקוני הזהר
פָּתוֹרָא צְרִיכָא לְתַקְנָא לָהּ לְגַבֵּי צָפוֹן, וּפָתוֹרָא אִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְאִתְּמַר בָּהּ (תהלים מה ד) כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ, מַאי זָהָב דָּא גְבוּרָה, דְאִתְּמַר בָּהּ (איוב לז כב) מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה, מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב תְּרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, מִטָּה לְמַעֲרָב בֵּין צָפוֹן לַדָּרוֹם, לְתַקְנָא לֵיהּ לְגַבֵּי עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שמות ד כב) בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל, וּבְבֵיתָא דְלַאו אִינוּן מִתְתַּקְנִין אִלֵּין תִּקּוּנִין בְּלֵיל שַׁבָּת, אוּשְׁפִּיזִין אָמְרִין לַאו אִיהִי דָא דִירָה דְיִשְׂרָאֵל, דְּאִתְּמַר בָּהּ (שם לא טז) וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת