תהילים מז:י קבלה: תקוני הזהר

וְאוּף הָכִי אִיהִי רָגְזָא יַתִּיר עַל נָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם (שם), דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (שם ט ו) לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי, דְּאִיהוּ קַמְצָן נָבָל בְּמָמוֹנֵיהּ נָבָל שְׁמֵיהּ, דְּלַאו אִיהוּ נָדִיב וְלַאו אִיהוּ מִזַּרְעָא דַאֲבָהָן דְּאִתְּמַר עֲלַיְהוּ (תהלים מז י) נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ, דְּהָא קַמְצָן אִיהוּ עָנִי הַדַּעַת, בָּתַר דְּלָא עָבִיד טִיבוּ לְמָארֵי תוֹרָה לְמֶהֱוֵי מַחֲזִיק בִּידַיְיהוּ, וְאוֹרַיְיתָא בְּלָא פִקּוּדַיָּא לַאו אִיהִי תּוֹרַת יהו"ה.

וְאִלֵּין אִינוּן יְדֵי נְדִיבִים מִסִּטְרָא דַאֲבָהָן, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (תהלים מז ו) נְדִיבֵי עַמִּים וְגוֹמֵר,