תהילים פד:ג קבלה: פרדס רמונים, מגלה עמוקות וזוהר חדש

נִכְסְפָ֬ה וְגַם־כָּלְתָ֨ה ׀ נַפְשִׁי֮ לְחַצְר֪וֹת יְה֫וָ֥ה לִבִּ֥י וּבְשָׂרִ֑י יְ֝רַנְּנ֗וּ אֶ֣ל אֵֽל־חָֽי׃

פרדס רמונים

ומפני שהוקשה לו לרבי אלעזר שהשם שדי פי' שאמר לעולם די, דהיינו שהגבילו שהיו מצריו נמתחים והולכים עד שאמר לו די. וזה לא יוצדק ביסוד כי בריאת העולם היתה על ידי האדריכל שהיא המלכות וא"כ היא ודאי שאמרה לעולם די. לז"א שד"י פי' ספוק ומזון והמזון הוא מצד היסוד והוא המספיק מזון לעולם והיינו וספוקא לא אתי לעלמא אלא מן צדיק דאיהו יסוד עולם. וכוון לומר מן צי"ע כי הוא יסוד ומעמיד העולם וזהו שכפל לשונו ואמר צדיק דאיהו יסוד עולם דאמר לעולם די. ועכ"ז לא נכחיש היות שם אל חי ביסוד כמו שבאר רבי אבא, אבל לא שיהיה שם קדוש כדרך שאר שמות שאינם נמחקים אלא כנוי כשאר הכינויים ובא בכתוב (תהלים פד ג) לבי ובשרי ירננו אל אל חי. ושם שדי כתוב בתורה ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך, ש"ב כקול שדי בלכתם, מ"ב והיה שדי בצריך. ושם המלכות אדני כתוב בתורה שנוי בנביאים משולש בכתובים. כתוב בתורה ועתה יגדל נא כח אדני וכמוהו רבים, שנוי בנביאים דבר שלח אדני ביעקב וכמהו רבים, משולש בכתובים אדני שפתי תפתח וכמהו רבים. ובא במסורה כי יש מהם במקרא קל"ד, והטעם תמצאהו בפי' התורה להחזקוני בתחלתו אמר כי מספר זה הוא כנגד אותיות של ראשי וסופי תיבות של מזרח מערב דרום לומר שג' רוחות אלו סגורים בשמו של הקדוש ברוך הוא וכן קלד לשון סגירה כמו אקלידי אבל צפון אינו בכלל שהוא פתוח ליפרע מן הרשעים ולעתיד לבא יסגירנו הקב"ה ג"כ וכו' ע"ש ותמצא טעמים נמשכים לזה הדרוש. ועשר שמות אלו הנזכר הם היכלות לרוחניות הספירות והרוחניות ההוא לבוש אל רוחניותם הפנימי הנרמז בשם בן ד' שבכל ספירה וספירה. והענין הזה וזולתו בבאור השמות האלה וענייני הספירות יתבאר בשערים הבאים בעה"ו וכל אחד ואחד במקומו הראוי לו.
שאל רבBookmarkShareCopy

מגלה עמוקות

אופן קו
ידוע ששני חדשים הם בשנה שהם עומדים זה לקביל זה, והוא מחלוקת רבי יהושע ורבי אליעזר (ר"ה דף י"א.) בניסן נברא העולם בתשרי נברא העולם, דאיתא בזוהר פרשת בלק (זוהר ח"ג קצ"ה ע"ב) שבחודש ניסן זמן בדיקתו החמץ בגוף, ובתשרי בדיקת החמץ הנפש לבער היצר הרע והעבירות שעשה כל השנה, והאריך בזוהר (שם) כמו שדין ביעור חמץ מן הגוף, שאין מבערין את החמץ לא בחורין עילאין ולא בתתאין במקום שאין בן אדם שולטת בהן (כדאיתא בפסחים ח'.), כן גם כן העבירות שאין אדם זוכר מה שעשה בימי נערותו, אינו נענש עליהם. והנה בב' חדשים אלו יש בהם סוד גדול, שהם בסוד צירוף שם של ארבע חודש תשרי שמזלו מאזנים, הוא סוד צירוף שם של י"ה כזה, י"ה פעמים י"ה בגימטריא "מזל "מאזנים, וסימן מבני איתן עזריה (דברי הימים א' ב ח), רצה לומר ירח איתן שהוא תשרי, הוא נבנה משם של י"ה, ו"ה פעמים ו"ה בגימטריא "מזל "טלה, דאיתא בתקונים שזה סוד ה' שמו (שמות טו ג), רצה לומר צירוף זה כשמצרפין יחד, דהיינו רכ"ה קכ"א, שניהם יחד בגימטריא ה" ש"מו, הרי ששני חדשים אלו צירופן ה' שמו. לכן מצינו בזוהר פרשת בלק (זוהר ח"ג קצ"ו ע"ב) ביומי ניסן וביומי תשרי יוצאין הנשמות, בסוד גם צפור מצאה בית ודרור קן לה (תהלים פד ד), שהולכין הנשמות סביב לגן עדן באותן הימים, עיין שם. וזה סוד שמרחיקים משור תם נ' אמה ביומי ניסן בגמרא דילן (פסחים קי"ב:), ובזוהר פרשת בלק (שם) הוסיף גם בתשרי. סוד הענין, יש לישראל נ' יום מפסח עד עצרת, שדרשו רז"ל (בחולין צ"ב ע"א) מפסוק (הושע ג ב) ואכרה לי בחמשה עשר כסף, זה ניסן וגו', כמו שפירש רש"י שם (ד"ה ואכרה) שהם על נ' יום עד עצרת, לכן יש לנו נ' יום מראש חדש אלול עד גמר החתימה. וזה סוד ויזרע יצחק בארץ ההיא (בראשית כו יב), יצחק הוא מנהיג השמיטה ההיא, וימצא מאה שערים שהם על ק' ימים אלו, נ' לזמן הקציר, נ' לזמן הבציר. ועל אלו הב' נונ"ין קא מכוין משה בפסוק ואתחנן, שרצה לחיות ו' חדשים לראות ירח האיתנים מוסדי ארץ שהוא חודש תשרי וחודש ניסן, שהוא זמן של פרגוד הנשמות שעליה אמר דוד מה ידידות משכנותיך (תהלים פד ב), מ"ה דייקא, אל תקרי מ"ה אלא מאה (כדאיתא מנחות מ"ג:), שהם מאה שערים שבארץ ההיא, שבאותן הימים גם צפור מצאה בית (תילים שם), כמ"ש בזוהר (שם) שהנשמות באותן הימים הם עיילו ונפקו, ולכן אמר ודרור קן לה (שם), בק' גדולה, היפך קצתי בחיי שאמרה רבקה (בראשית כז מו), שהיא סוד השכינה שאוהבת את יעקב בק' קטנה, וכן ק' של לשמצה בקמיהם (שמות לב כח), גם כן קטנה, שנתמעטו כנפי החיות (כדאיתא בחגיגה דף י"ג:) בשעת חורבן הבית, כנרמז במלת קצתי, על קץ של בנין הבית שהיה לסוף ת"י שנה, ואז גבה חוב של עגל וגברה הקליפה, שהיא סוד ק' עיירות שנתן יצחק לעשו עד מגדי"אל שהוא יום (פרקי דר"א פל"ח), כי עד ק' הוא כחות של שדים כדאיתא בפרק ערבי פסחים (פסחים ק"י ע"א), אבל כאן רמז דוד ק' גדולה, שהם סוד מאה מפתחין שמסר הקב"ה לאברהם שהיא הנשמה, בחושבן ל"ך ל"ך כדאיתא בסתרי תורה פרשת לך לך (זוהר ח"א ע"ו ע"ב), וכאן רמז דוד ודרור קן לה, על אותן הק' ימים שבשנה, ונחלקין על נ' של ק"ן, ובאותו הפרק שמה שתה אפרוחיה סביב מזבחותיך (תילים שם), שהנשמות פורחין ביומי ניסן וביומי תשרי. וזה נרמז בפסוק זה ענין משה שנתאוה ליכנס לארץ ישראל, על זה אמר נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות בית אלהינו (תהלים פד ג), שהוא ארץ ישראל, כי שם לבי ובשרי ירננו שניהם יחד אל אל חי, וזה טעם אחד לישיבת ארץ ישראל, שהגוף והלב שהוא הנשמה עדיין עומדין יחד במקום אחד, ועולין מיד לשמים. אבל כשהגוף עומד בחוץ לארץ, אז הלב בעצמו צריך לילך דרך סולמות צור בשפוע אל ארץ ישראל, לקיים קרא והתפללו אל ה' דרך ארצם (מלכים א' ח מח). עוד טעם שני שנתאוה משה לארץ ישראל, מטעם שזה שער השמים בארץ ישראל למטה, מכוונת כנגד המרכבה שלמעלה שהיא השכינה יושבת על הכסא, והחיות נשאו את הכסא סביב ושמה ישבו כסאות, והנשמות עיילין ונפקין משם. וזה שאמר גם צפור מצאה בית, ר"ל גם טעם אחר לראות ארץ ישראל, לפי שצפור היא הנשמה מצאה בית לארץ ישראל, אין זה כי אם בית אלהים (בראשית כח יז), ובמלת שמ"ה נרמז בו מ"שה, וזה הטעם נתאוה משה לארץ ישראל, וכן שתה רמז על משה כדאיתא בזוהר (תיקו"ז סט קי"ז ע"ב) על פסוק (תהלים ח ז) כל שתה תחת רגליו, משה שהיה גלגול שת, ואחר כך היה בגלגולא שם בן נח, ולאו למגנא הוי שם קובע מדרשות (שם), לפי שהיתה בו נשמתו של משה, ונתוספת לו אחר כך ה' של מש"ה, לכן אמר שתה בה' תחת רגליו, על ה' של משה. נמצא במלת שתה נרמז כאן משה, שבשביל ב' חדשים אלו שצפור מצא הבית, נתאוה משה להיות עוד ו' חדשים בארץ ישראל, ובמלת ואתחנן נרמז זה הענין, ו' "איתן "תשרי "חדש "ניסן ן' רבתי, שהוא ר"ת של ואתחנן. ר"ל רצה משה לחיות ו' חדשים להיות בארץ, עבור ירח האיתנים מוסדי ארץ שהוא חודש תשרי גם חודש ניסן, והטעם ב' חדשים אלו, עבור נ' זקופה שהוא סוד נשמה שנקראת כן, על שם נ' שמ"ה, דהיינו שיניקותה מן נ' שערי בינה, כמ"ש נשמת שדי תבינם (איוב לב ח), ר"ל הנשמות באו מעולם הכסא דתמן אל שדי, שאימא עילאה מקננת תמן בכורסייהו, זה סוד תבינ"ם רמז על בינה. וזה הוא צירוף ואתחנן אל ה', ר"ל בשני חדשים אלו שהם ניסן ותשרי, שעליהם אמר המדרש קהלת דף קג (קה"ר פי"א ב', קהלת יא ב) תן חלק לשבעה, רומז על פסח, וגם לשמונה על סוכות. ת"ן נוטריקון "תשרי "ניסן, שבהם צירוף שם של ה'. לכן אמר בעת ההיא בי', על שם של י"ה שהוא בתשרי, ההוא בו' כתיב, על שם של ו"ה שהוא בניסן. ועל זה אמר מאחר שאתה החלות להראות לי שני חדשים אלו, בניסן יהי אור יומא דפסחא שהוא סוד חסד, ועל זה אמר את גדלך. ואת ידך החזקה על חודש תשרי, שהוא סוד יומא דראש השנה ירחא תקיפא שהוא דין, ז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ, רמז על ב' חדשים אלו חנו"ת פתוחה (אבות פ"ג מט"ז), חנות נוטריקון "חודש "ניסן "וחודש "תשרי, שבאותן ב' חדשים פרגוד של נשמות פתוחים למעלה, שהם סוד ה' שמ"ו מז"ל מאזנ"ים מז"ל ט"לה. וידוע כי בר"ת של "ישמחו "השמים "ותגל "הארץ (תהלים צו יא), נמצא שם של הויה, י"ה בשמים ו"ה בארץ, וכבר אמרנו שי"ה פעמים י"ה, עולה מז"ל מאזני"ם שהוא תשרי, ו"ה פעמים ו"ה עולה מז"ל ט"לה שהוא ניסן. על זה אמר אשר מי אל בשמים ובארץ, תשרי שהוא י"ה בשמים, ניסן שהוא ו"ה בארץ, אשר יעשה כמעשך על יומי ניסן, שאז נברא העולם במעשה שהיה בחסד, כמו שאמר אמרתי עולם חסד יבנה (תהלים פט ג), וזה היה בהבראם (בראשית ב ד), בהיפך אתוון באברהם (כדאיתא במדרש רבה (ב"ר פי"ב ט'), אבל בראש השנה היה העולם במחשבה (עיין תוספות ר"ה כ"ז ע"א ד"ה כמאן), והמחשבה של הקב"ה עלה להבראות בדין (ב"ר פי"ב ט"ו), לכן אמר כגבורתיך, שהוא יומא דיצחק דאתעטר ביה לריש אבהון (עיין זוהר ח"ג ל"ב ע"א). ולכן התפלל משה ואמר אעברה נ"א, שהוא נוטריקון "נתיב "איתן, כי אותו הנתיב שהוא שער נ' איתא בזוהר סבא (זוהר ח"ב ק"י ע"ב) נקרא איתן, ולכן רצה משה להיות בירח איתן שהוא חודש תשרי, בשער איתן שהוא בית המקדש שנקרא שער איתן (יחזקאל מ טו). ז"ש ההר הטוב הזה והלבנו"ן, שנתן לבו להבין שער נ' במקום שער איתן שהוא שער המקדש. השיב הקב"ה רב לך, ר"ל איתא בפרקי היכלות דר' ישמעאל, אמר לי מטטרון שר הפנים שלקחני הקב"ה ושם אותי שר על כל השרים, וקבע בי מ"ט אבן יקרה, שכל אור היה בגלגל חמה וכו', עיין שם. הרי מזה הטעם נמסרו למשה מ"ט שערי בינה (כדאיתא בנדרים ל"ח.), כי משה נשתמש בזה העולם במטטרון שר הפנים דאתרשים בשמיה, והוא היה מלאך ה' שנראה למשה בלבת אש (שמות ג ב), ולכן כמו שמטטרון מסר לו הקב"ה מ"ט אבנים יקרות שהם כנגד מ"ט שערי בינה, והוא היה רבו של משה, לכן גם למשה נמסרו מ"ט למטה. על זה אמר רב לך, ר"ל מה שרבך יודע שהוא מטטרון נתגלה לך, ובתחלת שמו מרומז מ"ט פנים טהור מסטרא דטוב, גם מ"ט פנים טמא מסטרא דרע (עין במ"ר פ"ב ג), והם ט"ר מן מטטרון, נוטרייקון "טוב "רע, אבל באמת הם נ' שערים, זה נ' של מטטרון, לכן אל תוסף דבר עוד לגלות לך יותר, צו את יהושע כנגד מ"ט פנים טהור וחזקהו, כנגד מ"ט פנים טמא אמצהו:
שאל רבBookmarkShareCopy

מגלה עמוקות

אופן קצו
איתא בספר סודי רזא שהתפלות עולין תלת דרגין, מתחילה יגיע לחשמ"ל, ומן חשמ"ל בא התפלה לעבד נאמן שהוא מטטרון, ואחר כך מטטרון מעלה התפילה עד הפרגוד ומשם לכסא הכבוד, נמצא תלת דרגין אילין עד שבא ומקובלת יש ארבעה דרגין. ותלת דרגין אילין מרומזים בפסוק "באור "פני "מלך "חיים (משלי טז טו), תסתכל בראשי אתוון ותמצא קבלת התפלה מלמעלה למטה שהיא באה לכסא הכבוד שהוא סוד עולם הבריאה נרמז במלת באור. לכן הכתוב אומר (תהלים פט טז) ה' באור פניך יהלכון, באור פניך בגימטריא עולם הבריאה שהוא סוד הכסא, שכן כסא באלב"ם דל"ת, והיא סוד סולם מוצב ארצה (בראשית כו יב), שכתוב בזוהר (ח"א רס"ו ע"ב) שסוד סולם הוא סוד צלותא דבר נש, והיה לה ארבעה שליבות, סוד ארבעה מדרגות אלו הם רומזים לד' דרגין אלו, שהתפלה עולה דרך ארבעה דרגין אלו עד שהיא נכנסת בכסא הכבוד. לכן התפלל משה תקט"ו תפלות כמניין ואתחנ"ן, שהוא כף רגל ישר"ה (יחזקאל א ז), ה' מאות וחמשה עשר כמניין ישר"ה, לכסא, שכן כסא בפשוט ובאלב"ם, הוא בגימטריא ישר"ה. וידוע כי כ"ב אלפי"ן ביתי"ן אילין נברא העולם, כי כמו שבכ"ב אותיות התורה נברא העולם שהוא א' ב' הפשוט מא' ועד ת', כן גם כן באלב"ם נברא העולם, והוא סוד כולם בחכמה עשית (תהלים קד כד), חכמ"ה בגימטריא אלב"ם. והנה בפסוק באור פני מלך חיים, נרמזו ד' דרגין אילן בד' תיבין, באור היא כנגד עולם הבריאה, פני מתחיל בפ' כנגד פרגוד, מלך מתחיל במ' כנגד מטטרו"ן, חיים מתחיל בח' כנגד חשמ"ל, הן הן ד' מעלות של תפלה שעולה עד כסא הכבוד מלמעלה למטה. לכן התחיל משה במלת ואתחנן, שתעלה התפלה עד מקום הכסא, וחוזר ומפרש איך דרך התפלה שהיא עולה בסוד סולם שהוא מטטרון, ועליו קמכוון אתה החלות להראות, במלת החלות הוא מלשון חלו נא פני אל (מלאכי א ט), שהתפלה עולה דרך מטטרון שהוא עבד נאמן, אבל צריך לילך מתחלה דרך חשמ"ל, וקודם שיבא למטטרון שהוא עבדך, החלות מתחלה להראות לי סוד חשמ"ל שהוא כלול מן תרין סטרין מאש ומברד, כמ"ש בספר סודי רזיא כעי"ן החשמ"ל (יחזקאל א ד), בגימטריא כא"ש ובר"ד. וז"ש את גדלך מסטרא דימינא, כמ"ש מימינו אש דת למו (דברים לג ב), הרי שאש הוא ימין. מזה הטעם מיכאל אף על פי שהוא סוד מים, אפילו הכי דרשו עליו במדרש רבה פרשת שופטים (דב"ר פ"ה י"ב) על פסוק (איוב כה ב) המשל ופחד עמו, המשל מיכאל כולו אש, ופחד זה גבריאל שהוא ברד. הרי רואין אנו שדורש על מיכאל שהוא אש, ובעל מתנות כהונה מוחק שם ורוצה להפך הגירסה שמיכאל הוא ברד, לפי שלא ידע סוד זה שלעולם המלאך שהוא בימין הוא אש, כמ"ש מימינו אש, כי המלאך הוא אש לוהט, ולפי השליחות הוא נשתנה. את ידך החזקה, זה ברד מצד השמאל שגבריאל ממונה עליו, אבל החשמל כלול משתיהן מאש ומברד מסטרא דימינא ושמאלא. ונמצא כשאתה רוצה להראות לי את עבדך שהוא מטטרון, צריך אני מתחלה לילך דרך החשמל שהוא תרין סטרין גדלך וידך החזקה, ואחר כך צריך לילך התפלה דרך הפרגוד עד הכסא, לכן אמר אשר מי אל בשמים ובארץ, השמים כסאי (ישעיה סו א), ה' בשמים הכין כסאו (תהלים קג יט), ובארץ הוא סוד הפרגוד של הכסא, שכן באר"ץ בגימטריא פרגו"ד, והוא הדום רגלו של כסא כמ"ש הארץ הדום רגלי (ישעיה סו), וכמ"ש בדברי האר"י ז"ל נקראת פרסה שבין בריאה ליצירה, כמבואר במאמר המרגלא עיין שם רזין עילאין. ונמצא מאחר שהתפלה עולה דרך ד' שליבות של סולם שראה יעקב, לכן אמר משה אעברה נא להיות בארץ ישראל, כי שם לבי ובשרי ירננו אל אל חי (תהלים פד ג), ותעלה התפלה דרך ארבעה שליבות אלו של סולם, ובארץ ישראל אין שם מסך מבדיל, כי מיד שיצא יעקב מבאר שבע (בראשית כח י) שהוא ארץ ישראל ארץ שבע עממין, אז מיד ויפגע במקום (בראשית כח יא) נעשה העולם כולו לפניו ככותל [מדרש רבה שם (ב"ר פס"ח י')], כי ארבעה מחיצות של ד' כחות הטומאה מפסיקין בינינו לבין אלהינו, לכן אעברה בהפוך אתוון ארבעה, ר"ל שמטעם זה אני רוצה לעבור לארץ ישראל כדי שתעלה התפלה דרך ארבעה שליבות אלו של סולם שאמרנו, דהיינו חשמ"ל מטטרו"ן פרגו"ד כ"סא, אבל בכאן ארבעה מחיצות מפסיקין. גם רמז במלת ואראה את הארץ, את דייקא, על אותיות התקועין במלת ארץ, שכן מלוי ארץ אל"ף רי"ש צדי"ק, הרי מילוי של ארץ בגימטריא דל"ת, שהוא סוד כסא באלב"ם, שכן דרך ד' שליבות הולכת התפלה. ולכן ביקש לראות ההר הטוב הזה והלבנון, שאז הולכת התפלה מכוון לבית המקדש של מעלה, שכן ג' פעמים מכון לשבתך אית בקרא (שמות טו יז) (מלכים א' ח יג) (דברי הימים ב' ו ב) כמ"ש בספר סודי רזא, וכן סידר משה בכאן ג' דרגין, לקביל חשמ"ל הארץ הטובה, לקביל מטטרון ההר הטוב הזה, לקביל פרגוד הלבנון. השיב הקב"ה למשה רב לך, מלת לך דייקא, אין אתה צריך לארץ ישראל כדי שתלך התפלה דרך ד' דרגין אלו עד עולם הכסא, כמה רב גוברך שתפלתו של משה היה כעין חרב חדה "מעין "שם "המפורש שהוא ר"ת משה, ולכן הוצרך הקב"ה לצוות למלאך אכזריא"ל לסתום כל חלונות הרקיע כדאיתא במדרש [וזאת הברכה (דב"ר פי"א י')] בפטירת משה רבינו. לכן אל תוסף, ובכאן אתה עולה לראש הפסגה ומבריח ארבעה מחיצות, שהם ד' כחות הטומאה לארבעה רוחות העולם, לפי שתפלתך מעין שם המפורש, ולכן מפורש שם של ארבע בד' רוחות אלו ימ"ה וצפונ"ה תימנ"ה ומזרח"ה:
שאל רבBookmarkShareCopy