תהילים צא:יב קבלה: זוהר חדש, שערי אורה ותקוני הזהר

עַל־כַּפַּ֥יִם יִשָּׂא֑וּנְךָ פֶּן־תִּגֹּ֖ף בָּאֶ֣בֶן רַגְלֶֽךָ׃

זוהר חדש

אִם בַּר נַשׁ יִזְכֶּה, וְיִהְיֶה צַדִּיק, וְהוּא יָדַע שְׁמָא דְּהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַה יֵּימְרוּן לֵיהּ כַּד אִסְתַּלַּק מֵעָלְמָא. (תהילים צ״א:י״ב) לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה וְגו', (שם) עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגּוֹף בָּאֶבֶן. מִן הָאֶבֶן שֶׁל דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן, רַגְלֶךָ כו' עַד כִּי יָדַע שְׁמִי.
שאל רבBookmarkShareCopy

שערי אורה

וכנגד אבן זאת יש אבן אחרת ונקראת אבן גדולה, וכשהיא עומדת על פי הבאר ישראל משועבדים תחתיה, עד בא אשר לו המשפט, וסימניך: ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר (בראשית כט, י), והסוד פרשת ויעקב נסע סכותה (שם לג, יז) ופרשת הנה יום בא לי"י (זכריה יד, א):
שאל רבBookmarkShareCopy

תקוני הזהר

עִינוֹי מִכָּל אִינוּן נְהוֹרִין, כְּמָה דְאִתְּמַר וַתִּכְהֶןָ עִינָיו מֵרְאוֹת, וְאִלֵּין תֹּה"וּ וָבֹה"וּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וכו', וְהָכִי אִיהוּ מָאן דְּלָא אִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, עִינוֹי סָתִים מֵעָלְמָא דְאָתֵי, בָּתַר דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, מִיָּד וַיֹּאמֶר אלהי"ם יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, דְּנַהֲרִין לֵיהּ בִּנְהוֹרָא דְהַהוּא עָלְמָא, מִיָּד דְּאָזִיל לְהַהוּא עָלְמָא, מִיָּד יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד, אִתְכַּנְשַׁת נִשְׁמָתָא לַאֲתַר חַד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת יב ז) וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאלהי"ם אֲשֶׁר נְתָנָהּ, וְגוּפָא אִשְׁתָּאַר יַבָּשָׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, לְבָתַר דְּאִתְכַּנְשַׁת נִשְׁמָתֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יֵימָא לִשְׁכִינְתָּא, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, מָאן חַיָּה אִלֵּין חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, וְנַהֲרִין לֵיהּ, דְּנָחֲתִין לֵיהּ לְקַבְּלָא לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צא יב) עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ וכו'.
שאל רבBookmarkShareCopy