קבלה על תהילים קב:א

רבי יוסי פתח ואמר, תפלה לעני כי יעטף ולפני יי' ישפך שיחו. האי קרא אוקמוה בכמה אתר. אלא דוד מלכא אמר דא, כד אסתכל וחמא במלי דמסכנא, ואסתכל ביה, כד הוה אזיל וערק מקמי חמוי, אמר דא תפלה לעני, דא הוא צלותא, דבעי מסכנא קמי קב"ה, ודא צלותא, דאקדימת לכל צלותהון דעלמא.

כוס היא ה"א, וצריך עשרה דברים, כנגד י'. והם: עטו"ר בסוד העטרה, עטרת תפארת. וזהו סוד עטור, שאז"ל מעטרו בתלמידים, והיא עטרת הברית. עטו"ף, תפלה לעני כי יעטוף. שכל הברכות והתפלות מתעטפים, עד שתעלה תפלת העני.

ביומו תתן שכרו וגו'. פתח רעיא מהימנא ואמר, פקודא בתר דא לתת שכר שכיר בזמנו. הדא הוא דכתיב, ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש. מארי מתיבתאן עלאי ותתאי, שמעו. מטטרון איהו שכר שכיר, מח"י עלמין, שליח דיליה, לקבלא ח"י ברכאן דצלותא, בכל יומא, תלת זמנין. ובגין דא, ביומו תתן שכרו, דא צלותא דשחרית. ולא תבא עליו השמש, דא צלותא דמנחה, דאי עבר יומו, בטל קרבנו. כי עני הוא ודאי, עני הוא בגלותא, לית ליה מדיליה אלא מאי דיהבינן ליה בצלותא. בגין דא צלותא תפלה דיליה, תפלה לעני כי יעטוף, בעטיפת ציצית, תפלה דיד איהי.

ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה וגו'. ר' אבא פתח, תפלה לעני כי יעטוף וגו', תלת אינון דכתיב בהו תפלה. ואוקמוה מלה דא, חד הוה משה, וחד הוה דוד, וחד עני, דאתכליל בהו, ואתחבר בהו. ואי תימא, הא כתיב תפלה לחבקוק הנביא הא ארבע אינון. אלא חבקוק לאו בגין תפלה הוה, ואע"ג דכתיב ביה תפלה, תושבחתא והודאה איהו לקב"ה, על דאחיא ליה, ועבד עמיה נסין וגבורן, דהא בריה דשונמית הוה.

ודוד, בגין גלותא אמר, רעב ועיף וצמא במדבר. בגין דחמא שכינתא חרבה יבשה, הוה נטל צערא בגינהא. לבתר דחמא דהדרין ישראל בחדוה, תקין עשר מיני נגונין, ובסוף כלהו אמר תפלה לעני כי יעטוף, והיא צלותא, דעטיף כל צלותין קדמהא, עד דייעול צלותא דיליה, בגין דא אקדים עני לכלהו.

כד מטו גביה, אשכחוהו, דהוה יתיב ולעי באורייתא, והוה אמר, תפלה לעני כי יעטף ולפני יי' ישפוך שיחו. כל צלותא דישראל צלותא, וצלותא דעני עלאה מכלהו. מאי טעמא. משום דהאי סלקא עד כורסי יקרא דמלכא, ואתעטר ברישיה. וקב"ה משתבח בההיא צלותא ודאי. תפלה דעני, תפלה אקרי.

דָּא כִסּוּיָא דְצִיצִית, וְעַטִּיפוּ דִילֵיהּ, וּתְפִלִּין דְּיָד, דְּאִתְּמַר בָּהּ (תהלים קב א) תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, וְעוֹנָתָהּ דָּא קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתָהּ, דְּאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ לִשְׁכִינְתָּא, וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף (שמות כא יא), לֵית לֵיהּ כִּסּוּפָא מִן שְׁכִינְתָּא, חָצִיף אִיהוּ, וְעוֹד אֵין כָּסֶף לָא יְהֵא לֵיהּ כִּסּוּפָא לְעָלְמָא דְאָתֵי.

וְאִית הֵיכָלָא דִנְבוּאָה, דְלָא מִתְפַּתְּחָא אֶלָּא לְבַר נַשׁ דַּהֲוָה חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר, וְאִית הֵיכָלָא דְיִרְאָה, דְאִתְקְרֵי הֵיכַל הַיִּרְאָה, דְלָא מִתְפַּתְּחָא אֶלָּא לְמָאן דְּאִית בֵּיהּ דְּחִילוּ, וְאִית הֵיכָלָא דַעֲנִיִּים, דְּלָא מִתְפַּתְּחָא אֶלָּא לַעֲנִיִּים דַּהֲווֹ מִתְעַטְּפִים קֳדָם יהו''ה בִּצְלוֹתָא, בְעִטּוּפָא דְמִצְוָה דְצִיצִית וּתְפִלִּין וַעֲלַיְהוּ אִתְּמַר (תהלים קב א) תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף.

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלהי''ם, אלהי''ם מִ''י אֵלֶּ''ה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (ישעיהו מ כו) שְׂאוּ מָרוֹם עִינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּ''ה.

דְּאִלֵּין עִִשֶׂר סָלְקִין בְּיו''ד ה''א וא''ו ה''י, וְכָל חַד אִית לֵיהּ צְלוֹתֵיהּ, וְאִם חָסֵר חַד מִנַּיְיהוּ אֲפִילוּ בַתְרָאָה, לָא סָלִיק צְלוֹתָא דִילֵיהּ עִמֵּיהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ עַנְיָא, וְלֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְסַלְקָא צְלוֹתֵיהּ עִם אָחֳרָנִין, כֻּלְּהוּ צְלוֹתִין מִתְעַכְּבָן לְסַלְקָא, עַד דְּהַהִיא צְלוֹתָא דְעַנְיָא סְלִיקַת, וּבְגִין דָּא תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטוֹף (תהלים קב א), דְּכֻלְּהוּ מִתְעַטְּפִין בְּגִינָהּ, עַד דְּאִיהִי סָלְקָא עִמְּהוֹן, דְּלֵית פִּרוּדָא בָּהּ מִנַּיְיהוּ.

דְּרֵישָׁא, וּרְצוּעִין תַּלְיָין מִכַּאן וּמִכַּאן כִּזְמוֹרוֹת, דְּאִינוּן כַּכַּרְמֶל דְּתַלְיָין מִגֶּפֶן, וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן דָּא תְפִלָּה דְיָד, מַה דַּהֲוָת דַלַּת בְּגָלוּתָא עֲנִיָּיה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קב א) תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטוֹף, תְּהֵא לְבוּשָׁא כָּאַרְגָּמָן, דְּאִיהוּ סוֹד א''וּרִיאֵל רְ''פָאֵל גַּ''בְרִיאֵל מִ''יכָאֵל נ''וריאל, (שיר ז ו) מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יהו''ה, דִּיְהֵא אָסוּר בְּאַרְבַּע בָּתִּים דִּילָהּ דְּאִינוּן אדנ''י, אַרְבַּע רְהָטֵי מוֹחָא, דִיְהֵא אָסוּר בָּרְהָטִים כְּגַוְונָא דָא יאהדונה''י, כִּי שִׁמְךָ בְּךָ וּבְךָ שִׁמְךָ, וְדָא אִיהוּ סוֹד אָמֵן מִן אַרְגָּמָן.

פָּתַח וְאָמַר רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, כַּלָּה כַּמָּה מִתְתַּקְנָא רֹאשֵׁךְ בִּתְפִלִּין דְּאִיהוּ (נ''א דאינון) פְּאֵר עַל רֹאשֵׁךְ, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (יחזקאל כד יז) פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ, וּרְצוּעִין תַּלְיָין מֵהַאי סִטְרָא וּמֵהַאי סִטְרָא, מַה דַּהֲווֹ תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב, הָא אִינוּן יְרוֹקִין כַּכַּרְמֶל, כְּעַלִּין יְרוֹקִין דְּאִינוּן בַּגְּפָנִין כַּכַּרְמֶל, וּמַה דַּהֲוַת בְּגָלוּתָא דַלַּת, תְּפִלָּה לְעָנִי, וְדָא תְפִלָּה דְיָד, דְּבָהּ הוּא מִתְעַטְּפָא עָנִי בְּגָלוּתָא (ס''א בצלותא), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קב א) תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, כְּעַן אִתְּמַר בָּךְ (שיר ז ו) וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן, מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, אִלֵּין אַרְבַּע רְהִטֵי מוֹחָא, אַרְבַּע בָּתֵּי דִתְּפִלִּין דְּאִינוּן אהי''ה, וְכֵן בְּיָד אהי''ה, כְּחוּשְׁבַּן חַד וְעִִשְׂרִין אַזְכָּרוֹת דִתְּפִלִּין דְּרֵישָׁא, וְחַד וְעִִשְׂרִין אַזְכָּרוֹת דִתְּפִלִּין דְּיָד, וּסְלִיקוּ לְחוּשְׁבַּן אהי''ה אהי''ה, הוּא מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, אֲשֶׁ''ר אהי''ה, וְאִיהוּ רֹא''שׁ יהו''ה קָרִינָן לֵיהּ, אָסוּר בְּכֻלְּהוּ אַזְכָּרוֹת.