יְהוָה֮ זְכָרָ֪נוּ יְבָ֫רֵ֥ךְ יְ֭בָרֵךְ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל יְ֝בָרֵ֗ךְ אֶת־בֵּ֥ית אַהֲרֹֽן׃
שערי אורה
ולפי ששתי אלה המידות, שהם אל ח"י ואדנ"י, בהתאחדם זו בזו אזי כל העולם כולו בשלמות, נתן י"י יתברך לישראל יום השבת כנגד שתי מידות הללו: זכור ליום, כנגד אל ח"י, ושמור ללילה, כנגד אדנ"י. ולפיכך נאמר בעשרת הדיברות זכור ושמור. ודע והאמן קבלה אמתית, כי מעיין כל הברכות הבאות למידת אדנ"י לברך את ישראל הוא המקום הזה הנקרא זכרון, והסוד: בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך (שמות כ, כד), וכתיב: זכר צדי"ק לברכה (משלי י, ז). והסוד הגנוז: י"י זכרנו יברך (תהלים קטו, יב):
זוהר חדש
וְעַל דָּא אִשְׁתַּדַּל דָּוִד, לְבָרְכָא לְהַאי אַתְרָא, דְּאָתֵי מִנֵּיהּ נְהִירוּ. וַאֲמַר (תהלים קטו) ה' זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, דָּא צַדִּיק. יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַאי צַדִּיק יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל. יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן, סִטְרָא דְּחֶסֶד דְּאִית בָּהּ, דְּאִקְּרֵי בֵּית אַהֲרֹן, כַּד אִתְחַבְּרַת לְחֶסֶד. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות ו) וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַ"ע בַּת עֲמִינָדָב, דְּאִתְחַבְּרַת לְאֵל.
זוהר חדש
כַד חָמָא דָוִד לְמָארֵיהּ דְּבֵיתָא דַּאֲמַר כָךְ. אֲמַר (תהילים קט״ו:י״ב) ה' זְכָרָנ"וּ יְבָרֵךְ, הַהוּא דְּיָתֵיב בְּעָלְמָא דִדְכוּרָא. ה', לְעֵילָא לְעֵילָא, יְבָרֵךְ יָתֵיהּ בְּעִטְרִין עִילָּאִין. דְּהָא כָּלְהוֹ שְׁבָטִין בַּר מִיּוֹסֵף, בְּעָלְמָא דְּנוּקְבָא יָתְבִין, וּמִתְבָּרְכִין מִנֵּיהּ.