סְמוּכִ֣ים לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם עֲ֝שׂוּיִ֗ם בֶּאֱמֶ֥ת וְיָשָֽׁר׃
פרדס רמונים
באות ס'. ופי בס' התמונה כי האות ס' רוחניותה המלכות והרמז אליה כי היא סמוכה בגלותא והיא סתומה מכל צד להורות כי ירושלים הרים סביב לה שהם הכחות הגוערים בקליפות לבלתי יכנסו לטמא היכל מלך ולא יבא בה עוד ערל וטמא וממשלתה בשעת נוגה. ויש מי שפירשו כי הס' היא השכינה נסמכת בת"ת כד"א (תהלים קיא) סמוכים לעד לעולם ולכן הס' היא השכינה סמוכה לאות נון שהוא הת"ת לא' מן הפי' שפי' למעלה והנון הופך פניו אליה להשקותה. ויש מי שפי' כי ס' רומז לגדולה שהוא סומך עליונים ותחתונים. ויש מי שפי' בע"א וז"ל ס' הנתיב שלה הוא אור בהיר מפני שהיא מחופפת בסתימותה בכל צד. ובזוהר (תרומה דף קכ"ז) פי' הרשב"י ע"ה כי הרמז שלה בבינה בהיותה מסתלקת מעל הבנים ומסתתמת ומתעלמת בג' ספי' עליונות ואינה משפעת ומפני שמתרבה לסמוך נופלים שהם יסוד ומלכות לכן נא' בו (תהלים קמה) סומך ה' לכל הנופלים. ובפ' בראשית (דף ל"ה.) פי' שהיא המלכות ולכן לא נזכרה סמ"ך בענין בריאת אדם עד שנא' ויסגור. כי תפארת נסמך במלכות ומלכות נסמך בת"ת ועל שניהם נאמר סמוכים לעד לעולם. ואפשר לומר דלא פליגי כי ע"י שנסמכים ד"ו פרצופין בסוד השפעת הבינה ומתעלים אל הבינה והבינה נקראת ס' שהוא שש קצוות כלול מעשר והיינו ד"ו ומתעלים לחכמה דהיינו י' עם ו"ד דהיינו י' במילואה:
שערי אורה
וזהו דבר גדול שצריך מחשבה נכונה, להמשיך כל הצינורות ולסדר כל הספירות עד שיגיעם כולם למידת אל ח"י, ויריקו כולם במידת אדנ"י. ולפי שדבר גדול כזה אין כוח ביד האדם להתכוון בו ולעשותו בכל יום, הוצרך לומר 'פעם אחת סמך גאולה לתפילה'. לפי שהסמיכה הזאת בדיבור ובמעשה היתה, שהיה יודע לכוון אל הכוחות ולהמשיך השפע דרך הצינורות עד שהגיעם כולם לאל ח"י, ומשם הריק בשם אדנ"י. וזהו סוד סמיכת גאולה לתפילה, וסימן: סמוכים לעד לעולם עשויים באמת וישר (תהלים קיא, ח).