גִּבּ֣וֹר בָּ֭אָרֶץ יִהְיֶ֣ה זַרְע֑וֹ דּ֭וֹר יְשָׁרִ֣ים יְבֹרָֽךְ׃
שערי קדושה
ובספר הזוהר ריש פרשת תרומה (קכ"ח ע"ב) הגדיל לספר בשבח מצוה זו ואמר, זכאה בעי למרדף בתר חיבא ולמקני ליה באגר שלים וכו' ודא איהו שבחא דיסתלק ביה יקרא דקודשא בריך הוא יתיר משבחא אחרא ואסתלקותא דא יתיר מכלא וכו', ועל דא כתיב באהרן (מלאכי פרק ב') ורבים השיב מעון, וכתיב (שם) בריתי היתה אתו החיים והשלום וגו', ואיהו אסתלק בשלשה סלוקין מה דלא אסתלק הכי בר נש אחרא, ועל האי בר נש כתיב בריתי היתה אתו החיים והשלום, וזכי למחמי בנין לבנוי, וזכי בהאי עלמא וזכי לעלמא דאתי ועאל בתליסר תרעי ולית מאן דימחי בידיה, ועליה כתיב (תהלים קי"ב ב') גבור בארץ יהיה זרעו וגו', הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד, זרח בחשך אור לישרים. כדין מלכא קדישא בריך לדיוקנא דההוא בר נש בכל ברכאן דבריך לאברהם כד עבד נפשין דחיביא וכו' ואיהו עאל לשבעין עלמין גניזין דלא זכה בהו בר נש אחרא. ואלמלא הוו ידעי בני נשא כמה תועלתא וזכו גרמי לצדיקיא וזכאן בגינייהו, הוו אזלי אבתרייהו ורדפי כמאן דרדיף בתר חיין וכו':
זוהר חדש
(רות ב׳:א׳) וּלְנָעֳמִי מוֹדַע לְאִישָׁהּ אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ וּשְׁמוֹ בֹּעַז וְגו'. רַבִּי רְחוּמָאי פָּתַח, (תהילים קי״ב:ב׳) גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּמִתְבָּרֵךְ בִּבְנִין בְּהַאי עָלְמָא, בְּגִין דְּלָא יְהַךְ יְחִידִי לְהַהוּא עָלְמָא.
זוהר חדש
רַבִּי רְחוּמָאי פָּתַח, (תהילים קי״ב:ב׳) גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ. זַכָּאָה הוּא מַאן דְּיִזְכֶּה דְּיִתְבָּרַךְ בִּבְנִין בְּהַאי עַלְמָא. וְאִי לָא, אִיהוּ אָזֵיל מִיַּד לְיַד. וּכְתִיב, (משלי י״א:כ״א) יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע. מַאי יָד לְיָד. סוֹד ה' לִירֵאָיו.