תהילים קיב:ט קבלה: מעשה רוקח וזוהר חדש

ולכן מבואר בגמרא בפרקין כל דיני צדקה, דגדולה צדקה שמקרבת את הגאולה לפדות השכינה מגלותא. ונבא לבאר על פי פשוטה מאמר בגמרא (בבא בתרא י, ב) "שאלו את שלמה בן דוד עד היכן כחה של צדקה. אמר להם ראו מה פירש דוד אבא "פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד" (תהלים קיב, ט)". וצריך להבין למה שאלו שאלה זו דוקא לשלמה? גם כבר דיקדק מהרש"א בח"א למה אמר להם "כבר פירש דוד אבא" - הלא הוא בעצמו אמר כן במשלי (משלי יד, לד) "צדקה תרומם גוי". ועיין שם תירוציו. גם יש לדקדק הלשון "עד היכן", היה להם לומר "כמה גדולה כחה של צדקה".

וְהַמַּשְׂכִילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, דָּא רְקִיעָא דְּבֵהּ שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא כּוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי. הָכָא פְּשִׁיטוּ דְּבוּצִינָא לְנַגְּנָא, ע"ד בִּתְמִיהוּ בִּסְלִיקוּ עַל כֹּלָּא. וְסִימָנִיךְ (תהילים קי״ב:ט׳) פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים. דְּהָא אִיהוּ יְהִיב לְכֻלְּהוּ תַּתָּאֵי, וּמִשְׁחָתָא דְּבוּצִינָא פִּזַּר רַבְרְבָא. דְּכַד מִשְׁחָתָא סָלְקָא וְאִתְרַבְרְבָא כְּדֵין אִיהוּ סָלִיק וְאוֹשִׁיט שִׁית אֻמִּין, בְּשִׁיעוּרָא דְּשִׁית נִקּוּדִין לְאָרְכָּא וּלְפוּתְיָא כְּחִיזוּ דָּא דְּאִיהוּ פִּזָּר, וְהַאי אִיהוּ סִימָנִיךְ (אתסר ה) וַיֹּשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב. וְתָנֵינָן שִׁית אֻמִּין אוֹשִׁיט לְקַבְּלָה. מֵהַאי פִּזָּר מַלְיָא מַבּוּעִיךְ וְיָהִיב למסכיני. וְהַאי אִיהוּ שַׁרְבִיטָא דְּאִתְתְּקַן בְּמִשְׁחָתָא דָּא. וּבְנִגּוּנָא דְּמִשְׁחָתָא דָּא סָלְקָן וְאִתַּתְקְנָן כַּדְקָא יָאוּת. וּכְדֵין וְהַמַּשְׂכִּילִים וְגוֹ'. שִׁעוּרָא דָּא כְּשִׁעוּרָא דְּשִׁית נִקּוּדִין, לְנַגְּנָא תְּלָת לְאָרְכָּא וּתְלָת לְפוּתְיָא. בְּגִין דְּאִיהוּ רָזָא דְּשִׁית. שִׁית אִנּוּן, וְאִנּוּן חָמֵשׁ. תְּלָת לְאָרְכָּא תְּרֵין לְפוּתְיָא כַּד מִסְתַּכְּלָאָן ג' לְסִטְרָא דָּא, וְג' לְסִטְרָא דָּא. וּכְדֵין וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד. אִלֵּן אִנּוּן שִׁית נִקּוּדִין דְּאִנּוּן נְצִיצִין, וְנָהֲרִין לְתַתָּא. וְאִנּוּן כּוֹכָבִים טְמִירִין לְאַנְהֲרָא, וְסִיהֲרָא אִתְנְהִירַת בְּכָל חַד וְחַד מִמִּשְׁחָתָא דִּילְהוֹן דְּאִתְנָעִיצָאן בְּבוּצִיצָא.