קבלה על תהילים קלג:א

זאת העצה היעוצה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו נחת רוח לעני ונכה רוח וחרד על דברו אל יתהלל ביום מחר כי שכר מצוה מצוה אוה למושב לו. עד שיפוח היום. יצא אדם לפעלו ונרצה לו פריו בעתו זה סבתו הבית מעט כי היה דבר המלך נחוץ הכן בחוץ תליך וקשתך ועשית כל מלאכתך במקרא משנה וגמרא. ועתדה לך בשדה תפוחים ערימה של מעשים טובי. אחר ובנית ביתך בית ועד לחכמים. אם שלמים וכן רבים. יושבים על מדין בקדושה ומקבלין דין מן דין בלחישה מעוטרים בתפיליהם וגדילי' יעשו להם להתעטף באימתה ופחד. ומתבודדים כשרפים עומדים כשבת אחים גם יחד. ואם חי ה' יאמרו מפני נשר קלו מאריות גברו וקול כנפי החיות משיקות ברוך כבוד ה' אוהב צדקות והדברי' שמחים כנתינתן מסיני מלפני ה' מלפני אדון כל הארץ:

תניא א"ר יוסי, זמנא חדא, הוה צריכא עלמא למטרא, אתו לקמיה דר"ש, ר' ייסא ורבי חזקיה ושאר חברייא. אשכחוהו דהוה אזיל למחמי, לר' פנחס בן יאיר, הוא ור"א בריה. כיון דחמא לון, פתח ואמר, שיר המעלות הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. מאי שבת אחים גם יחד.

ומנ"ל. דכתיב שבת אחים גם יחד. גם לרבות כהן גדול דלתתא. דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא, משמש בכהונא רבא, כביכול כהן גדול דלעילא, משמש בכהונא רבא.

תו פתח ואמר, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, זכאין אינון ישראל, דלא יהב לון קב"ה לרברבא, או לשליחא, אלא ישראל אחידן ביה, והוא אחיד בהו, ומחביבותא דלהון קרא לון קב"ה עבדין. הה"ד כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם. לבתר קרא לון בנים, הה"ד בנים אתם ליי' אלהיכם. לבתר קרא לון אחים, הה"ד למען אחי ורעי וגו'. ובגין דקרא לון אחים, בעא לשוואה מדוריה בהו, ולא יעדי מנייהו. כדין כתיב הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.

וכדין קב״ה פתח עלייהו, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שבת אחים: ימינא, ושמאלא. משה ואהרן. גם: לאכללא לכ״י. יחד צדי״ק, כלא ביחודא שלימתא. כדין מה כתיב. כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן. כיון דאתחברו דכר ונוקבא שלים. ובג״כ, כשמן הטוב על הראש, בקדמיתא, עתיקא דכלא, רישא דכל רישין. יורד על הזקן, דא חס״ד וגבור״ה ות״ת, דכלהו אקרון זקן, ואברהם זקן. ויהי כי זקן יצחק. ועיני ישראל כבדו מזקן. על פי מדותיו. דא צדי״ק, ואיהו פי מדותיו.

אופן לד
איתא בזוהר שיר השירים (י"א ע"א) שבימי משה היתה ההנהגה מצד אחוריים, אבל בימי שלמה שנבנה הבית, היתה ההנהגה בעולם פנים לפנים. וז"ש וראית את אחורי (שמות לג כג) שאמר הקב"ה למשה שבימיו היתה ההנהגה על ידי אחוריים, ופני לא יראו עד שבנה שלמה המקדש ותרב חכמת שלמה (מלכים א' ה י), והיתה ההנהגה אנפין באנפין, ולכן נתאוה משה ליכנס לארץ ישראל שראה חכם באחור ישבחנה (משלי כט יא). ולזה הפיל תחנתו בעת ההיא קרי, ההוא כתיב, שכוונתו היתה על דכר ונוקבא, שיהיו בסוד משרים אהבוך (שיר השירים א ד), איתא בזוהר ויקרא פרשת אחרי מות עמוד ק"ה (זוהר ח"ג נ"ט ע"ב) כשהכרובים הם אנפין באנפין, אז מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד (תהלים קלג א), גם לאשגאה אנפין באנפין והכרובים פניהם איש אל אחיו (שמות כה כ). ועל זה אמר משה אתה החלות להראות לי ידך החזקה שהוא סוד אחוריים, ורוצה אני להגדיל מדת חסד אל שיהיו הכרובים פנים אל פנים, לכן אעברה נא ואראה את הארץ הטוב"ה דייקא מצד הנוקבא, ההר הטוב מצד דכורא, והלבנון שילבין הקב"ה עונותיהם של ישראל. גם לבנון מלשון ליבלוב, שיעשו פירות צדיק כתמר יפרח. גם לבנון פירוש לב, שיהיו בלב אחד, כמה דאת אמור מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. גם לאשגאה שהם בלב אחד כמער איש ולויות, ובמלת אעבר"ה נרמז מה שביקש על כרובים, שכן אעבר"ה בגימטריא כרובים. והנה אחת דבר אלהים תיבה אחת, ושתים זו שמעתי במלת אעברה ביקש משה שיעבור לארץ ישראל, ויתקן כרובים שיהיו פניהם איש אל אחיו. השיב הקב"ה רב לך, אי אפשר לתקן לך הכרובים שזה מוכרח להיות בשעת בנין בית המקדש, וזה אי אפשר להיות שאתה תבנה המקדש, כי מעלה שלך היא גדולה מאוד, ולא יהיו השונאים שולטים במעשה ידך, אם כן חס ושלום ישראל יאבדו כמו שאמרנו לעיל:

וּמַאי בִּרְכָתָא. מִשְׁחָא טָבָא דְּנָחִית עַל רֵאשֵׁיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים קל״ג:א׳) מַה טוֹב וּמַה נָּעִים. וַדַּאי. כַּשֶּׁמֶן הַטוֹב, שֶׁמֶן שַׁרְיָיא בֵּיהּ בִּרְכָתָא, דְּאַתְרָא גָּרִים. וְעַל דָּא, וַה' בֵּרַךְ אֶת אֲדוֹנִי מְאֹד, וַיִּגְדָּל כְּמָא דִכְתִיב, (בראשית כ״ד:ל״ה) וַאֲגַדְּלָה. שְׁמֶךָ, כְּמָא דִכְתִיב, (שיר השירים א׳:ג׳) שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ.

אופן צב
איתא בספר סודי רזא שחיבר ר"א מגרמיזא באות ל' של אליעזר, שהמרכבה שראה בימי יחזקאל הוא סוד יעקב, והיא אחת מכ"ב מרכבות שראה משה. ומה שאמר הקב"ה למשה וראית את אחורי (שמות לג כג), על פני אדם של יעקב קאמר, שכן הוא בגימטריא כדמות יעקב שחקוקה בכסא (במ"ר פ"ד א') עיין שם. ולכן אמר הקב"ה וזכרתי את בריתי יעקב מתחילה (ויקרא כו מב), שפני אדם הוא המלך על כל החיות מתחילה, ודמו'ת פניה'ם כפנ'י אד'ם (יחזקאל א י), ס"ת תמי"ם. שהוא רומז על יעקב איש תם, והאריך שם בראיות, והוא נקרא אנפי זוטרא, אבל אנפי רברבי עלייהו איתמר ופני לא יראו. ועל זה הענין יהיה תפילת משה ואתחנן, בשעה שאמר לו הקב"ה וחנותי (שמות לג יט), התחיל להתפלל מאחר שאתה החלות להראות סוד הכרובים, וז"ש את גדלך, במלת א"ת מרמז על כ"ב מרכבות של יחזקאל שהם מא' ועד ת' כ"ב אותיות, רכב אלהים רבותיים אלפי שנאן, ולא זכיתי לראות רק אנפי זוטרא, שהוא סוד א"ז של משה שכל פרגטוטין שלו היו בא"ז כדאיתא במדרש רבה (שמו"ר פכ"ג ג') 'אנפי 'זוטרא, ז"ש ואת יד"ך החזק"ה, שהוא בגימטריא קט"ן, שהוא דיוקנו של יעקב כמ"ש מי יקום יעקב כי קטן הוא (עמוס ז ה), אבל בכרובים אנפי רברבא שהם סוד ישראל, לא זכה בהם עדיין. לכן התפלל אעברה, במלת אעבר"ה בגימטריא כרובים, שרצה להשיג סוד כרובי"ם, ואראה להשיג בארץ ישראל אנפי רברבא, כנרמז במלת וארא"ה נוטריקון אנפי רברבא שחתום בם תרין אתוון גליפין מן שם של אהיה, זה נרמז ואראה א"ת האר"ץ הטובה, בגימטריא יעקב ישראל עם הכולל, עד האידנא לא זכה להשיג רק יעקב ורחל, שכן וראי"ת א"ת אחר"י הוא בגימטריא אלף רל"ז, וכבר ידוע שבגלגל החוזר מספר אלף הוא א', הרי רחל, ולא זכה רק לכרובים יעקב ורחל, שהוא סוד וראית את אחורי, אבל ופני 'לא 'יראו ר"ת ל"י, שרמז על כרובים של 'לאה 'ישראל לא זכה בה משה, ועתה ביקש גם כן להשיג ישראל ולאה, שהם סוד כרובים רברבא הארץ הטובה שנרמזו בו שתיהם יחד יעקב ישראל, וכשיהיו שני הכרובים פניהם איש אל אחיו, אז יהיה שלום ושלוה לעולם, שכן שלו"ם ושלו"ה גם כן בגימטריא יעק"ב וישרא"ל. ועל זה אמר יהי שלום בחילך (תהלים קכב ז), על הכרובים שלמטה, ושלוה בארמנותיך, על כרובים שלמעלה אנפי רברבא, (תהלים קכב ח) למען אחי ורעי שהם סוד הכרובים שבת אחים גם יחד, אזי אדבר נא שלום בך. וזה היתה הכוונה שרצה לראות ההר הטוב והלבנון, (תהלים קכב ט) למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך, כי מה טוב (תהלים קלג א) איתמר על כרובים שלמטה, ומה נעים על כרובים שלמעלה, טב למיתב טן דו (קידושין מ"א ע"א), רמז על ז' פרצופים של כרובים, ובמלת ט"ן נוטריקון 'טוב 'נעים, זה סוד בא"ת ב"ש, ח"ס ט"ן י"ם כ"ל, כשהקב"ה חס על העולם, אזי הכרובים ט"ן דו, במלת י"ם נרמזים 'יסוד 'מלכות, 'ים 'מלכות, כ"ל יסוד. ועליהם רמז משה אתה החלות להראות את עבדך, בך' רבתי של אי"ק בכ"ר שהוא עולה ת"ק, נמצא שהוא בגימטריא תקע"ו כמנין יסו"ד מלכו"ת, והוא סוד צד"ק ושלו"ם נשקו (תהלים פה יא), כמ"ש בזוהר פרשת ויקרא (זוהר ח"ג ז' ע"ב) זה הפסוק שבת אחים על סוד הכרובים, גם יחד יסוד ומלכות. השיב הקב"ה אי אתה צריך לארץ ישראל רב לך, מכאן תשיג לאנפי רברבא רב לך, שכן אמר לו עלה ראש הפסגה, שהוא סוד ישראל שנקרא כן על סוד ראש, ואמר צו את יהושע וחזקהו באנפי זוטרא, ואמצהו באנפי רברבא, ובעבר הירדן זכה משה לצדק ושלום שהוא סוד תקע"ו, שכן כל אחד מישראל קיבל על עצמו תקע"ו בריתות לקבל את התורה, כמ"ש התוספות בסוטה בפרק אלו נאמרין (סוטה ל"ז ע"ב ד"ה רבי) בשם הירושלמי (סוטה פ"ז ה"ד), שהוא סוד חבור הכרובים יסוד ומלכות:

הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים קל״ג:א׳) הִנֵּה מַה טוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד. שֶׁבֶת אַחִים, אִתְחַבְּרוּתָא דְּאָח בְּצֶדֶק. גַּם, לְאַסְגָּאָה לְיִשְׂרָאֵל. בְּגִין כָּךְ אֲמָרַת לֵיהּ, אֵיכָה תִרְעֶה לְגַרְמָךְ. אֵיכָה תַרְבִּיץ, אִינוּן עֲדָרִין קַדִּישִׁין דְּיַעֲקֹב. מֵחֲבֵרֶיךָ, אִלֵּין אֲבָהָן עִילָאִין, דְּאִתְחַבָּרוּ בָּךְ בְּקַדְמִיתָא.