זוהר חדש
וּמָה אֲמָרַת לְנֹחַ וְלִבְנוֹי. (שיר השירים ה׳:ז׳) מְצָאוּנִי הַשּׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בָּעִיר. אִלֵּין נָטְרֵי תַּרְעֵי יְרוּשָׁלַיִם. וְעִם כָּל דָּא, (בראשית ח׳:י״א) וְהִנֵּה עָלֶה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ, וְעַל דָּא וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם, וְאִתְתַּקָּפוּ מַלְאֲכֵי דִקְדֻשָּׁה עַל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. וַיִּיָחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים כו', וְלֹא יָסְפָה כו', חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ.
ספר הזהר
דוד מלכא, זית רענן אקרי קמיה קב"ה, דכתיב ואני כזית רענן בבית וגו'. עלה זית, דא מלכא משיחא בריה דדוד. ודא איהו דרמיז יונה דא ביומוי דנח, דכתיב והנה עלה זית טרף בפיה. ההוא עלה זית, טרף וחטף ליקרא דיליה. במה. בפיה. דקיימא על רישיה, ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב טרף, ולא טרפה, כדכורא דא, דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיע, יונה דכר הוא, מגו דאקרי יונה, כתיב כנוקבא, וכתיב כדכורא, בזמנא דמקבלא יקר דא.
ספר הזהר
כד מטי זמן צלותא דמנחה, בערב היא באה. הה"ד, ותבא אליו היונה לעת ערב. בגין דמנחה שלוחה היא לאדוני, בגלותא דעשו, והנה גם הוא אחרינו. ועוד לאדוני, דא איהו אדון כל הארץ, ודא צדיק, מתמן יוסף הצדיק, בכר שורו הדר לו. דעתיד לנפקא מניה משיח בן אפרים. ובגיניה אתמר והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסובינה אלמותיכם ותשתחוינה לאלומתי. ובצדיק, כל הכורע כורע בברוך.