ספר הזהר
זמינא ירושלם לאפקא מיין, ולנבעא נביעו, הכא אית לומר, סופא דכל דרגין, לאו איהו ירושלם, אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי. אלא ירושלם, כל דרגין קדישין דילה, כד אסתחרן, אקרון ירושלם. והכי אתחמאן. ואית דרגין דסחרן, ואקרון עזרות, אלין פנימאין, ואלין לבר. ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן, לשכות. ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן, היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין, אית חד נקודה, כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא, אקרי יום ההוא, וסימניך ההוא יקרא ארץ.