ספר הזהר
ועכ"ד דמשה אוכח להו לישראל, ברחימותא הוו כל מלוי, דכתיב כי עם קדוש אתה ליי' אלהיך. ובך בחר יי' אלהיך להיות לו לעם וגו' בנים אתם ליי' אלהיכם ואתם הדבקים ביי'. ועל דא ושמעת בקול יי' אלהיך. כי מאהבת יי' אתכם. הה"ד פתחי לי אחותי רעיתי.
ספר הזהר
חדי ר"ש ואמר, יי' שמעתי שמעך יראתי התם יאות הוה למהוי דחיל. אנן בחביבותא תלייא מלתא, דכתיב ואהבת את יי' אלהיך, וכתיב מאהבת יי' אתכם, וכתיב אהבתי אתכם וגו'.
ספר הזהר
ותאנא, זכאה חולקיהון דישראל יתיר מכל עמין עע"ז דקב"ה בעי לדכאה להו, ולרחמא עלייהו, דאינון חולקיה ועדביה. הה"ד, כי חלק יי' עמו וגו', וכתיב ירכיבהו על במתי ארץ. על במתי ארץ דייקא. דהא אינון אתאחדן לעילא לעילא. וע"ד קב"ה רחימותא דיליה אתדבק בהו, הה"ד אהבתי אתכם אמר יי', וכתיב כי מאהבת יי' אתכם וגו', ומגו רחימותא יתירא דרחים להו, יהב לון יומא חד בשתא לדכאה להו, ולזכאה להו מכל חוביהון, דכתיב כי ביום הזה וגו'. בגין דיהון זכאין בעלמא דין, ובעלמא דאתי, ולא ישתכח בהו חובא. וע"ד ביומא דא, מתעטרין ישראל, ושלטין על כלהו גרדינין, ועל כלהו טהירין.