ישעיהו 37:32 קבלה: שערי אורה

ומן השם הזה מתחלת מידת הדין להימשך בספירות אבל אינה מידת הדין גמורה, שהוא נאחז בעולם הרחמים. ולפיכך נכתב במכתב הרחמים ונקרא בקריאת הדין, נכתב יהו"ה ונקרא אלהים. וזהו סוד קשר מידת הדין במידת הרחמים, למעמיקים בסתרי המרכבה. ודע והאמן כי השם הזה יתברך הוא המוליך מידת הדין בכל הספירות, והכיסא שלו הוא הנקרא אלהים שהוא מידת הגבורה והפחד, ומן השם הזה יבוא השפע לצד שמאל הנקרא אלהים. וצריכין אנו לעוררך על עיקר גדול, כי בכל מקום שאתה מוצא בתורה שם אלהים, שלפעמים הוא רומז על הספירה הזאת הנכתבת יהו"ה ונקרא אלהים שהיא הנקראת בינה, כגון 'בראשית ברא אלהים' שהוא סוד הספירה הזאת, ליודעי שכל ומעמיקים להיכנם בסתרי הקבלה. ודבר זה הוא קשה מאוד להבינו זולתי בקבלה אמיתית מפה אל פה. והנני רומז: 'בראשית ברא אלהים', אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהו"ה אלהים ארץ ושמים (שם ב, ד), יהו"ה אדני חילי (חבקוק ג, יט), יהו"ה בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה (משלי ג, יט). וסימן הכולל העניין, שאמרו רבותינו ז"ל: חמישים שערי בינה נבראו בעולם, בשלושים ושתיים נתיבות פליאות חכמה חקק יה יהו"ה. והיודע לכוון אלו הפסוקים ואלו הסימנים יוכל להבין העיקר, ואין זה מסור להבינו אלא בקבלה מפה אל פה. וסוד העיקר הזה הוא כולל סדר כל העולמות הנעלמות, ובו נכללים 'בראשית ברא אלהים', מידת הגבורה, 'בראשית ברא אלהים', מידת המלכות. כי כל אחת מאלו הספירות הולידה סדרי עולם, ובכל אחת ואחת מהן נכלל סוד הפסוק 'בראשית ברא אלהים'. והדברים עמוקים, אין הכול יכולין להיכנס לעומקם, והמבין עיקרים הללו יוכל להבין סוד אמרם שבעים פנים לתורה ואם כן פקח עיניך להתבונן כי במקומות תמצא כתוב אלהים והוא רומז על ספירת בינה, כפי הרמזים שכתבנו הנה, ולפעמים הוא רומז על מידת הגבורה, ולה יאתה; ולפעמים הוא רומז על מידת המלכות בהיותה מתלבשת מלבוש הגבורה. כל זה במוצאך אלהים סתם, אבל במוצאך אלהים סמוך למילת צבאות, כגון אלהים צבאות השיבנו (תהלים פ, ח), הוא בהתאחז עמוד הן"ך השמאלי במידת הגבורה ולוקח כלי מלחמה ולובש בגדי קנאה: קנאת י"י צבאות תעשה זאת (ישעיהו לז, לב), וכבר רמזנו זה במה שקדם. ובכל מקום שתמצא 'אלהים חיים' הוא סוד מידת יסוד, שהיא מושכת מספירת בינ"ה את החיים, לפי שספירת בינ"ה היא נקראת חיי עולם, כמו שאנו עתידין לבאר. ולפיכך נקראת מידת יסוד כשהיא מושכת מספירת בינ"ה את החיים על שמה, 'אלהים חיים'. וגם מידת מלכות כשהיא מקבלת שפע ברכה וחיים ממידת יסוד נקראת אלהים חיים, בלשון אלהים חיים, בלשון כי שמי בקרבו (שמות כג, כא). אבל כל מקום שתמצא כתוב אלהים אחרים, כבר פירשנו עניינו פירוש מרווח ואין צורך לכפול הדברים:

ודע כי שתי מידות הללו הנקראות יהו"ה אלהים צבאו"ת, מהם נמשכין כל צבאות העולם, עליונים ותחתונים למיניהם, ומהם נמשכין כל מלחמות העולם. ובמקום זה הוא סוד הקנאה, וזהו סוד קנאת י"י צבאות תעשה זאת (ישעיהו לז, לב), ואומר: ויקנא יהו"ה לארצו (יואל ב, יח). וממקום זה יונקים הנביאים נבואתם, כאמרו; כה אמר י"י צבאות. ודע כי מעלת משה רבינו עליו השלום היתה על כל הנביאים כולם, ומשה רבינו לא נשתמש במילת יהו"ה צבאות, לפי שמעלתו היא דבקה ביהו"ה, ואינו צריך להסתכל במראות הצובאות. לפיכך נאמר כי משה רבינו עליו השלום נסתכל באספקלריא מצוחצחת, שנאמר: פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת יהו"ה יביט (במדבר יב, ו). ושאר הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מצוחצחת, הדא הוא דכתיב: וביד הנביאים אדמה (הושע יב, יא), ואמר: אם יהיה נביאכם יהו"ה במראה אליו אתודע' הוא סוד מראות הצובאות ולפיכך מראות הנביאים הן בשם יהו"ה צבאות, ולפיכך מזכירין הנביאים תמיד יהוה צבאות, שהוא מקום יניקתם, והוא סוד מראות הצובאות אשר צבאו פתח אהל מועד (שמות לח, ח) נמצאת למד כי ג' מעלות הם: תורה נביאים וכתובים, כנגד מקו"ר ונח"ל ובריכ"ה מרע"ה נאחז במקור שהוא סוד מים זכים, אין בהם צד עכירות, ולפיכר נבואתו מצוחצחת. הנביאים נאחזו בעיקרי הנחל למטה, ולפיכך נבואתם מעורבת בדמיונות כמו שהנחל מעורב ממיני עפר. ושאר דברים הכתובים נאחזים בבריכה, שהם מים מקובצים ואינן מצוחצחים כל כך:

השם הנקרא אלהים צבאות הוא סוד המידה המושכת כל מיני דין וגבורה מצד שמאל, ושואבת מן הבינה ומן הפחד, ולוחמת מלחמות י"י צבאות מעלה ומטה, וזהו שכתוב: ביום ההוא יפקוד י"י על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה (ישעיהו כד, כא). וצריך אני להודיעך עיקר הדבר. כבר הודעתיך כי השם הנקרא אדנ"י הוא המושל על כל המוני מעלה ומטה, והוא הפרנם הגדול בנבראים, ובידו כל גנזי המלך וכל גבורי המלחמה וכל כלי המלחמה, רכבי אש וסוסי אש, כלי זיין רמחים וחרבות, וקשתות חצים ואבני בלסטראות ושאר כל כלי המלחמה. ושישים גיבורים סביב לשם זה, כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה, איש חרבו על יריכו, וכולם מקבלין כוח וגבורה מצד הפחד, והסוד: איש חרבו על ירכו מפחד. וכבר הודענוך כי השם הנקרא אדנ"י שהוא מידת המלכות והוא מושל על כל הנבראים, והוא מחיה וממית, מוריש ומעשיר, משפיל ומרומם, מוחץ ורופא. וכל אלה הדברים אשר שם אדנ"י פועל בכל הנבראים, כולם הם כפי השפע הבא אליו מז' המעלות העליונות על ידי אל ח"י, אם לטובה אם לרעה, אם לחיים אם למות, אם לשלום אם למלחמה, אם לשובע אם לרעב. ועתה יש לנו להודיעך כי בהיות שם אדנ"י לובש בגדי מלחמה ומזדיין ללחום בשמים ובארץ, מתלבש כלי מלחמה מגבורי הפח"ד. ועל ידי מי הוא מתלבש כלי מלחמה? על ידי אלהים צבאות, שהוא מושך למידת אל ח"י מידת אדמוני. חקור ותמצא בשם אדמוני רמוז אדנ"י, ורוצה לומר, משם נמשך הגבורה והמלחמה לשם אדנ"י. והסוד הזה: הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו (תהלים ס, יב). התבונן בפסוק זה ותמצא אלהים צבאות בענין המלחמה. ופי' הפסוק כך הוא: למה אלהים זנחתנו, שהוא סוד מידת המלכות והמלחמה, למה זנחתנו ולא תלבש בגדי נקם ומלחמה מיהו"ה אלהים צבאות, שהם צבאות שלנו, כי לנו הם ולהם אנו, ואין לאומה אחרת עובדי גילולים חלק ביה"ו אלהים צבאות כי אם לישראל, וכן הוא אומר; כי אל קנא י"י אלהיך בקרבך (דברים ו, טו), בקרבך ולא בעם אחד. ואומר: קנאת י"י צבאות תעשה זאת (ישעיהו לז, לב). ולפיכך אמר 'ולא תצא בצבאותינו', כלומר באותן שני שמות הנקראים יהו"ה אלהים צבאות, שהם צבאותינו: