ספר הזהר
ובגין כך, מה רב טובך, דא איהו יסודא דעלמא, דאקרי רב טוב. כד"א, ורב טוב לבית ישראל. בגין דהאי איהו רב טוב. אור קדמאה, אקרי טוב סתם, והכא כלילן דכר ונוקבא כחדא. אשר צפנת, דהאי אתגניז, כגוונא דאור קדמאה, דאתגניז ואתטמר. פעלת: דהכא איהו אומנותא דכלא, אומנותא דכל עלמא, אומנותא דנשמתין ורוחין.
ספר הזהר
פתח רבי אלעזר ואמר. מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. כמה הוא טבא עלאה ויקירא דזמין קב"ה למעבד גבי בני נשא, לאינון זכאין עלאין דחלי חטאה דמשתדלי באורייתא, כד עאלין לההוא עלמא. טובך לא כתיב אלא רב טובך, ומאן איהו זכר רב טובך יביעו. ודא איהו ענוגא דחיין דנגדין מעלמא דאתי לגבי חי עלמין, דאיהו זכר רב טובך. ודאי איהו, ורב טוב לבית ישראל וגו'.