קבלה על ישעיהו 40:31

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵ''שׁ, מַאי יֵשׁ, דָּא רָזָא דְיוֹבֵל וּשְׁמִטָה, דְּלָא מְסַר יַתְהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִשְׁאָר עַמִין, אֶלָּא לְעַמָּא קַדִּישָׁא. וּבְשַׁעֲתָא דְיִשְׂרָאֵל נָטְרִין שַׁתָּא דִּשְׁמִטָה כִּדְקָא יָאוֹת, נִשְׁמַתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא מִשְׁתַּעְשְׁעָן בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, וְאִתְהַדָּרוּ חַדְתִּין. וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמָר, (ישעיהו מ׳:ל״א) וְקוֵֹי ה' יַחֲלִיפוּ כֹּחַ.

דכתיב ברכו ה' מלאכיו, אלין אינון דמתעסקין באורייתא דאקרון מלאכיו בארעא. ודא הוא דכתיב, ועוף יעופף על הארץ, האי בהאי עלמא, בההוא עלמא תנינן, דזמין קב"ה למעבד לון גדפין כנשרין, ולאשטא בכל עלמא, דכתיב וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.

(צא) אמרה הנשמה - אם כן, נדבר משלשה מצבים אלו: