ספר הזהר
מכאן אוליפנא, כל ההוא ב"נ דיסורי דמאריה אתיין עליה, כפרה דחובוי אינון. וכל מאן דמצטער על יסוריהון דצדיקיא, מעבירין חובייא דלהון מעלמא. וע"ד ביומא דא, קורין, אחרי מות שני בני אהרן, דישמעון עמא, ויצטערון על אבודהון דצדיקיא, ויתכפר להון חובייהו. וכל דמצטער על אבודהון דצדיקיא, או אחית דמעין עלייהו, קב"ה מכריז עליה ואומר, וסר עונך וחטאתך תכופר. ולא עוד, אלא דלא ימותון בנוי ביומוי. ועליה כתיב, יראה זרע יאריך ימים וגו'.
אור נערב
הירא את דבר ה' כל שכן שיוסיף אהבה אימה ויראה וענוה ידאג מחטאתיו ויצר לו שמא יוסיף על חטאתו פשע לשגות מאמרי דעת אלקים קדושים פן ישים אשם נפשו אחת דתו וחבל נחלתו להפשט ונתוח וכליל לאשים. יחזק במוסר לאסור אסר על מה שלא שמע מרבותיו פלס מעגלותיו וארשת שפתיו כי יפול הנופל ומי יקימנו ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר אשר חלק לנסות בם אוילים מדרך עשאם.
ספר הזהר
צדיק יבחן, מאי טעמא, אמר רבי שמעון בגין דקודשא בריך הוא, כד אתרעי בהו בצדיקיא, מה כתיב, ויי' חפץ דכאו החלי. ואוקמוה. אבל בגין דרעותא דקודשא בריך הוא, לא אתרעי, אלא בנשמתא, אבל בגופא לא, דהא נשמתא, איהי דמיא לנשמתא דלעילא, וגופא לאו איהו חזי לאתאחדא לעילא, ואף על גב דדיוקנא דגופא ברזא עלאה איהו.