אור נערב
החרשים שמעו והפסחים ירוצו ולא ייגעו והעורי' הביטו לראות במראות הצובאו' נמושות ולקוטו' עם ראשי המטו' הנה וילדיהון כעם ככהן כמוחזק כראוי הכל צפוי והרשות נתונה לראש פנה לכו נא הגברי' עשות ספרים מספרים כבוד אל לבית ישראל כי כל העדה באהבה יונק עם איש שיבה והאספסוף התאוו תאוה לתורה ולתעודה גמול ידו הדה:
ספר הזהר
פתח ואמר, לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה. לתורה ולתעודה. מאן הוא תורה, ומאן הוא תעודה. אלא תורה, דא תורה שבכתב. תעודה, דא תורה שבעל פה. תורה שבעל פה לא שריא באתר פגים, דהא מתורה שבכתב אתבני. כתיב צור תעודה חתום תורה בלמודי, צור תעודה, דא תורה שבע"פ, בגין דתמן אתצר צרורא דחיי, ובתעודה אתקשר קשרא דחיי דלעילא, למהוי כלא חד.