ספר הזהר
ובגין דא, מוליך לימין משה זרוע תפארתו. ובוקע מים, דימא קרעת ליה קדם בנוי, בתריסר קרעין, בחושבן ו"ו, ובזכות א' עבדת ימא יבשתא. ובה טובעו מצרים, דלא מהימנין בוא"ו דאיהו אחד. ולזמנא דאתי, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, יתקיים בישראל זרעא דאברהם. ובך יתקיים, מוליך לימין משה זרוע תפארתו ובוקע מים דאורייתא קדמהון, למהוי לך שם עולם. ותמן תרויח כלה דילך.
ספר הזהר
ומה כתיב בהון. ויפן כה וכה וירא כי אין איש. דכלהון חייבין, ולא אשכחת בהון איש זוכה לאפקא מן גלותא. ובג"ד סרבת למיזל תמן, ואמרת, שלח נא ביד תשלח. והא אנת כגון בההוא זמנא, בך יתקיים עם ישראל, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. ובגלותא בתראה, תרין משיחין ישלח עמך, לקבל תרין גדפין דיונה. דאנת כגופא בגלותא רביעאה, לית לך גדפין. ולא עוד, אלא בקדמיתא הוו ישראל כגופא, ואנת ואהרן, כתרין גדפין דיונה, ובהון פרחו ישראל.
ספר הזהר
בההוא יומא, מלכא משיחא שארי ויכנוש גלותא, מסייפי עלמא עד סייפי עלמא, כד"א אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו'. מההוא יומא, כל אתין ונסין וגבוראן דעבד קב"ה במצרים, יעביד לון לישראל, כד"א כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.