קבלה על במדבר 23:21

ורזא לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, מדאנן בגלותא, דחיקן בין שנאי, ואסתליקת מטרוניתא מן מלכא, ואתרחיקת מניה, הוא ישרי שכינתא ביננא ויפרקיננא, ורזא כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבאות. ויחי חי, כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי.

אמר בלעם לבלק, תא חזי, מאן יכיל להון, דכל קסמין וחרשין דבכתרין דילן, מקיזפא דמלכותא דלעילא, מתעטרן והוא אתקשר בהו, דכתיב יי' אלהיו עמו ותרועת מלך בו.

אלא, לאו לכל אדם אמר שלמה מלה דא, אלא אדם אית בעלמא, דאיהו משתדל תדיר בביש ולאבאשא, ולא אשתדל בטב אפילו רגעא חדא. וע"ד כתיב עמלו, ולא כתיב יגיעו. עמלו: כד"א, ישוב עמלו בראשו. ולא ראה עמל בישראל. יגיעו: כד"א יגיע כפיך כי תאכל וגו'. וכתיב ואת יגיע כפי ראה אלהים. אבל עמלו, כתיב, עמל וכעס. אשתדלותיה הוא תדיר לביש, וע"ד איהו תחת השמש.