קבלה על תהילים 58:2

אם רוח המושל לכל כושל והמה מתנבאים יקימון מלי בקמים עלי הגם שאול בנביאים. זאת תענה ומי אביהם. אחר כוונת הלב הן הם הדברים. ואני בתומי למשופטי אתחנן. ידין את כל דברי האגרת הזאת לכף זכות במהות ואיכות. אם לא מדאגה מדבר נפשי שמתני מזכיר ומזהיר. משכילי עמי נדיב. חביב אדם שנברא בצלם אלם צדק ידבר משרים ישפוט. כי לא גבה לבי כל חושי בי ולא רמו עיני מפני אלקים זה סיני. ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות. את המלך ה' צבאות. כי ראתה שפחה וצדקה ממני. ונקלותי עוד מזאת ושפלתי מארץ אדבר לכבוד אלקינו שוכן בציון. והוא רחום יכפר עון:

ואמרו רבותינו ז"ל (חולין דף פ"ט) האמנם אלם צדק תדברון (תהילים נ״ח:ב׳) מה אומנותו של אדם בעולם הזה ישים עצמו אלם, ואמרו רבותינו ז"ל (חגיגה כ"ג ע"א) רבי כד הוה מטי להאי קרא הוה בכי (עמוס ד׳:י״ג) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו, אפילו שיחה קלה שאדם משיח עם אשתו ואפילו דברים שאין בהם ממש הם נכתבים על פנקסו של אדם וקוראים לפניו בשעת מיתתו: