קבלה על תהילים 89:37: זוהר ופרשנות מיסטית

דָּבָר אַחֵר שֵׁבֶט מִישׁוֹר, דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא, דְּאִיקְרֵי שֵׁבֶט לְאוֹכָחָא חַיָּיבֵי עָלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית מ״ט:י׳) לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּכְתִיב (במדבר כ״ד:י״ז) וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל. מִישׁוֹר, (ישעיהו י״א:ד׳) וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ. שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ, עַל דָּא כְתִיב, וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל לְאַתְעָרָא בְּעָלְמָא. מַאי טַעְמָא, דְּהָא אֲפֵיקַת לָךְ בְּרָא טָבָא חַכִּימָא לְעָלְמָא. וְהַאי שִׁבְחָא מְשַׁבַּחַת מַטְרוֹנִיתָא לְמַלְכָּא לַאֲרָמָא רֵישָׁא דְיִשְׂרָאֵל עַל כּוֹלָא. לֹא יָסוּר שֵׁבֶט, בְּגִין דִּכְתִיב (תהילים פ״ט:ל״ז) כִּסְּאוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי.

וְאִם חָבוֹל תַּחְבּוֹל תְּפִלִּין דְּיָד וּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא, שַׂלְמַת רֵעִִךָ כִּסּוּיָיא דְמִצְוָה, עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (תהלים פד יב) כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יהו''ה אלהי''ם, תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ קֳדָם דְּיִתְכַּנִּישׁ מִנֵּיהּ, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר (מלאכי ג ג) וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ, מַאי צְדָקָה צְלוֹתָא, וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ כַּנְפֵי מִצְוָה דְּאִינוּן תְּפִלִּין כַּנְפֵי יוֹנָה, וְכַנְפֵי מִצְוַת צִיצִית, הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ מִשְׁכָא דִתְּפִלִּין, וְאִם אַתְּ לָא תַחֲזִיר אִלֵּין כִּסּוּיָין לֵיהּ קֳדָם דְּיִתְכַּנִּישׁ מִנֵּיהּ שִׁמְשָׁא דְּאִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יהו''ה אלהי''ם, הָכִי יִתְכַּנִּישׁ מִינָךְ נִשְׁמָתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ (תהלים פט לז) כִּסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי, מִדָּה לָקֳבֵל מִדָּה, וּבְגִין דָּא עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ, לוֹ לְעָנִי דְאִיהוּ צַדִּיק, וְלִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי עֲנִיָּיה בְגָלוּתָא, כַּד יֵתֵי לֵילְיָא דְאִיהִי גָלוּתָא, בַּמֶּה יִשְׁכָּב