ספר הזהר
חד לשבעין שנין עבדין ליה כדין, בגין דלא יטשטש אתרין דרקיעין וסמכייהו. ועלייהו כלא אודן, ומברכאן ואמרין, בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו.
ספר הזהר
אי הוא חטא, כל עלמא מה חטו. אי תימא, דכל עלמא אכלי מאילנא דא, ואתרמי לכלא. לאו הכי. אלא בשעתא דאדם קאים על רגלוי, חמי ליה בריין כלהו, ודחילו מקמיה, והוו נטלין אבתריה, כעבדין בתר מלכא, והוא אמר לון, אנא ואתון, באו נשתחוה ונכרעה וגו'. ואזלו כלהו אבתריה, כיון דחזו דאדם סגיד להאי אתר, ואתדבק ביה, כלהו אתמשכו אבתריה וגרים מותא לכל עלמא.
ספר הזהר
אי הוא חטא, כל עלמא מאי חטאו. אי תימא דכל בריין אתו ואכלו מאילנא דא, ואתרמי מכלא. לאו הכי, אלא בשעתא דאדם קאים על רגלוי, חמו ליה בריין כלהו, ודחלו מקמיה, והוו נטלין בתריה, כעבדין קמי מלכא. והוא אמר לון, אנא ואתון, בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני יי' עושנו, וכלהו אתו בתריה. כיון דחמו דאדם סגיד להאי אתר, ואתדבק ביה, כלהו אתמשכו אבתריה, וגרים מותא ליה, ולכל עלמא.