ספר הזהר
רבי יהודה פתח, המקרה במים עליותיו וגו'. קב"ה כד ברא עלמא, מגו מיא אפיק ליה, וסדר ליה על מיא. מה עבד. פלג מיא לתרין. פלגותא לתתא, ופלגותא לעילא. ועביד מנייהו עובדין, מפלגותא תתאה עבד ותקן עלמא דא, וסדר ליה על פלגותא דא, ואתקין ליה לעילא עלייהו. הה"ד כי הוא על ימים יסדה. ופלגו אחרא סלקיה לעילא, ותקר ביה תקראין עלאין, הה"ד המקרה במים עליותיו וגו'.
ספר הזהר
ואי תימא על חד קיימא, ת"ח מה כתיב כי הוא על ימים יסדה. כי הוא, מאן הוא, דא קב"ה, כד"א הוא עשנו. וכתיב כי הוא לקצות הארץ יביט.
מגלה עמוקות
אופן רב
ידוע שמשה קיבל התורה שלשה פעמים, בסיני, באהל מועד, בערבות מואב (סוטה ל"ז:). ולפי שסוד התורה שיש לה ארבעה לבושים, רצה משה ליכנס לארץ ולהשיג לטעם רביעי ד' תיקונים של תורה. ועל זה אמר ואתחנן אל אדנ"י, מאחר ששם של אדנ"י יש לו ד' אותיות ואני לא קבלתי התורה רק ג' פעמים, נמצא שחסר לי אות אחד דהיינו לבוש א' מן ד' לבושי התורה (שסימנם פרד"ס), שהם סוד ד' נהרות שבעדן, וקחשיב משה שהנהר הרביעי הוא נהר פרת (בראשית ב יד), על שם סודות התורה שהם פרים ורבים (עיין ברכות נ"ט ע"ב), בסוד ר' אושעיא רבה שפתח (ב"ר פ"א א') ואהיה אצלו אמון (משלי ח ל), על פשט התורה אמון פדגוג, על דרש אמון מכוסה, על רמז אמון מוצנע, על סודות התורה אמון רבתי. כנגד ג' לבושי התורה ראה יעקב שהנה באר בשדה (בראשית כט ב), שהיא התורה באר מים חיים, שלשה עדרי צאן רובצים עליה, הם ג' לבושי התורה, והאבן גדולה על פי הבאר, הם לקביל סודות התורה שהיא אמון רבתי. ועל זה התחיל משה ואמר ואתחנן אל ה', שרצה להגיע אל אמון רבתי שישיג סודות התורה. ולכן אמר אתה החלות להראות את גדלך בסיני, תמן אתמר נפשי יצאה בדברו (שיר השירים ה' ו), שקדמה נפש של תורה. ואחר כך את ידך החזקה באהל מועד, ששם קבלו תורה שבעל פה. ואחר כך כנגד ערבות מואב, אמר אשר מי אל בשמים ובארץ שהם כנגד רמזים של תורה, לכן אלה הדברים אשר דבר משה (דברים א א), הוכיח אותם ברמז, ברמז דייקא, כי בכאן עלה למדריגת רמזים של תורה, וכן אל"ה הדברי"ם בגימטריא רמזים. אבל לדעתו לא עלה לאמון רבתי, לכן אמר אעבר"ה נא, שהוא בהיפוך אתוון ארבעה, כשאראה את הארץ, כי שם בארץ ארבעה נהרות מקיפין אותו, כמ"ש על נהרות יכונניה (תהלים כד ב), והנהר הרביעי הוא פרת (בראשית ב'), שהוא המאור הגדול ורזין דאורייתא, לכן רוצה אני ליכנס לארץ ישראל. והשיב הקב"ה רב לך, כבר הגעת למדריגת אמון רבתי, שכבר השגת רזין דאורייתא, ואין צריך אתה לארץ ישראל עבור זה:
ידוע שמשה קיבל התורה שלשה פעמים, בסיני, באהל מועד, בערבות מואב (סוטה ל"ז:). ולפי שסוד התורה שיש לה ארבעה לבושים, רצה משה ליכנס לארץ ולהשיג לטעם רביעי ד' תיקונים של תורה. ועל זה אמר ואתחנן אל אדנ"י, מאחר ששם של אדנ"י יש לו ד' אותיות ואני לא קבלתי התורה רק ג' פעמים, נמצא שחסר לי אות אחד דהיינו לבוש א' מן ד' לבושי התורה (שסימנם פרד"ס), שהם סוד ד' נהרות שבעדן, וקחשיב משה שהנהר הרביעי הוא נהר פרת (בראשית ב יד), על שם סודות התורה שהם פרים ורבים (עיין ברכות נ"ט ע"ב), בסוד ר' אושעיא רבה שפתח (ב"ר פ"א א') ואהיה אצלו אמון (משלי ח ל), על פשט התורה אמון פדגוג, על דרש אמון מכוסה, על רמז אמון מוצנע, על סודות התורה אמון רבתי. כנגד ג' לבושי התורה ראה יעקב שהנה באר בשדה (בראשית כט ב), שהיא התורה באר מים חיים, שלשה עדרי צאן רובצים עליה, הם ג' לבושי התורה, והאבן גדולה על פי הבאר, הם לקביל סודות התורה שהיא אמון רבתי. ועל זה התחיל משה ואמר ואתחנן אל ה', שרצה להגיע אל אמון רבתי שישיג סודות התורה. ולכן אמר אתה החלות להראות את גדלך בסיני, תמן אתמר נפשי יצאה בדברו (שיר השירים ה' ו), שקדמה נפש של תורה. ואחר כך את ידך החזקה באהל מועד, ששם קבלו תורה שבעל פה. ואחר כך כנגד ערבות מואב, אמר אשר מי אל בשמים ובארץ שהם כנגד רמזים של תורה, לכן אלה הדברים אשר דבר משה (דברים א א), הוכיח אותם ברמז, ברמז דייקא, כי בכאן עלה למדריגת רמזים של תורה, וכן אל"ה הדברי"ם בגימטריא רמזים. אבל לדעתו לא עלה לאמון רבתי, לכן אמר אעבר"ה נא, שהוא בהיפוך אתוון ארבעה, כשאראה את הארץ, כי שם בארץ ארבעה נהרות מקיפין אותו, כמ"ש על נהרות יכונניה (תהלים כד ב), והנהר הרביעי הוא פרת (בראשית ב'), שהוא המאור הגדול ורזין דאורייתא, לכן רוצה אני ליכנס לארץ ישראל. והשיב הקב"ה רב לך, כבר הגעת למדריגת אמון רבתי, שכבר השגת רזין דאורייתא, ואין צריך אתה לארץ ישראל עבור זה: