קבלה על תהילים 46:1: זוהר ופרשנות מיסטית

ספר הזהר

וכדין אתרק משחא מדרגא לדרגא, באינון דרגין דאקרון שמא קדישא, הה"ד, שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך. מאי עלמות. כמה דאוקימנא עולמות, עולמות ממש, ד"א על כן עלמות אהבוך. כד"א, על עלמות שיר. וכלא חד.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספר הזהר

תא חזי, בשעתא דהאי נרדא סלקא ריחא לעילא, כדין חביבותא אתקשרת, וסלקא האי נרדא לאתאחדא לעילא. וכלהו רתיכין קדישין, כלהו סלקין ריחין לאתעטרא לגבי דלעילא. אינון רתיכין כלהו אקרון עלמות שיר, כד"א על עלמות שיר, והא אוקמוה. מאי עלמות שיר. אלא כד"א, ועלמות אין מספר. מאי ועלמות אין מספר. כד"א היש מספר לגדודיו. ובגין דלית להו חושבנא כתיב ועלמות אין מספר.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספר הזהר

תא חזי כתיב ויזכר אלהים את רחל וגו', פתח ואמר, למנצח לבני קרח על עלמות שיר. האי קרא, אית לאסתכלא ביה, דרזא דחכמתא איהו, וכל הני שירין ותושבחן, דהוו אמרי בני קרח, כלהו מחדתין אינון שירין ותושבחן דהוו מלקדמין, וכן כל אינון שירין ותושבחן דאמר דוד, וכל אינון דהוו עמיה, כלהו הוו ברזא עלאה, ברזא דחכמתא.
שאל רבBookmarkShareCopy