קבלה על תהילים 2:9: זוהר ופרשנות מיסטית

אשרי העם יודעי תרועה וגו', לא כתיב שמעי, או תוקעי תרועה, אלא יודעי תרועה. בגין חכימין דדיירין באוירא דארעא קדישא, אינון ידעי תרועה. רזא דתרועה, כמה דכתיב תרועם בשבט ברזל. מאן עמא כישראל, דידעין רזין עלאין דמאריהון, למיעל קמיה, ולאתקשרא ביה. וכל אינון דידעי רזא דתרועה, יתקרבון למיהך באור פניו דקב"ה. ודא אור קדמאה דגניז קב"ה לצדיקייא. וע"ד אצטריך למנדע לה.

וּבְרִי עַד דְּאִלֵּין קְלִיפִין דֶּאֱגוֹזָא מִתְעַבְּרִין וּמִתְתַּבְּרִין, בִּתְקִיעָה וּשְׁבָרִים וּתְרוּעָה, דִּבְהוֹן שְׁבָרִים (שמות כג כד) שַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבוֹתֵיהֶם, דְּאִינוּן קְלִיפִין דֶּאֱגוֹזָא, וּבִתְרוּעָה (תהלים ב ט) תְּרוֹעִם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל, וּבִתְקִיעָה וְהוֹקַע אוֹתָם לַיְיָ', דְּאִלֵּין גָּרְמוּ (בראשית לב כו) דְוַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה, דְאִיהוּ צַדִּיק, וְאִתְפָּרַשׁ מִינָהּ שְׁכִינְתָּא, וְאִיהִי בְּגָלוּתָא, וְאִתְדַּבַּק בְּאַתְרָהָא קְלִיפָה דְּעָרְלָה דְאַפְרִיד בֵּין צַדִּיק וּשְׁכִינְתָּא, עַל כֵּן לֹא

וְרָבִי''עַ, וּשְׁנֵ''י גְרִישִׁי''ן, וְשַׁלְשֶׁלֶ''ת, אִינוּן תְּקִיעָ''ה שְׁבָרִי''ם תְּרוּעָ''ה, שְׁבָרִי''ם שַׁבֵּר (שמות כג כד) תְּשַׁבֵּר מַצֵּבוֹתֵיהֶם, אִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (איוב א ו) וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאלהי''ם לְהִתְיַצֵּב עַל יהו''ה, בְּדִינָא עַל שְׁכִינְתָּא וְיִשְׂרָאֵל, דְאִתְּמַר בֵּיהּ וַיָּבֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם, דָּא סמא''ל דְּאָתָא לְקַטְרֵג עַל בְּנוֹי דְּיִשְׂרָאֵל, וְלָדוּן לִשְׁכִינְתָּא, וְכֵיוָן דְּהוּא בָעִי דִינָא עַל שְׁכִינְתָּא וּבְנוֹי, כְּאִלּוּ קַיְימִין עֲלֵיהּ, תְּרוּעָ''ה בָהּ (תהלים ב ט) תְּרוֹעִם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל, תְּקִיעָ''ה וְהוֹקַע אוֹתָם לַיהו''ה נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ (במדבר כה ד), וְשׁוֹפָר אִיהוּ קָלָא, מִנֵּיהּ נָפִיק קָלָא בִתְקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה, תְּקִיעָה מִן מוֹחָא, שְׁבָרִים מִלִּבָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים נא יט) לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה וְגוֹמֵר, דָּא אִיהוּ זִבְחֵי אלהי''ם רוּחַ נִשְׁבָּרָה, קָלָא בִתְרוּעָה מִכַּנְפֵי רֵיאָה, וְכֻלְּהוּ אִתְכְּלִילוּ בְקָנֶה וְרֵיאָה, וְאִתְעֲבִידוּ קוֹל, וּבְפוּמָא דִבּוּר.