וַיִּתְהַלֵּ֨ךְ חֲנ֜וֹךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֗ים אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־מְתוּשֶׁ֔לַח שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
תקוני הזהר
דָּבָר אַחֵר זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם, דָּא סִפְרָא דַחֲנוֹךְ נַעַר, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר (בראשית ה כב) וַיִתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאלהי"ם וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אוֹתוֹ אלהי"ם, וְאַמַּאי קָארֵי לֵיהּ תּוֹלְדוֹת אָדָם, אֶלָּא הָכָא רָזָא דְגִלְגּוּלָא, תּוֹלְדוֹת אָדָם אִתְקְרֵי, דְּמִנֵּיהּ נָפַק, וְאִיהוּ הֲוָה תּוֹלָדָה דִילֵיהּ, וְאַמַּאי אִתְקְרֵי נַעַר, אֶלָּא הָכָא רָזָא (איוב לג כה) יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו, כְּמָה דַהֲוָה בְּקַדְמֵיתָא לְעִילָא, וּלְבָתַר נָחִית בְּהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (בראשית לז ב) וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו, וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה, מַאי דִּבָּתָם רָעָה אֶלָּא דַהֲווֹ מִגִּזְעָא
שערי אורה
דע, כי כשחטא אדם הראשון הוטלה בו פגימה ונעשה עיסה לכל השרים, וגם אפילו לכוחות הטומאה החיצונות, וכולן הטילו בו חמוצן וזו היא זוהמה שהטיל הנחש בחוה "], ואף על פי שהדברים עמוקים יותר. וכשנעשה גופו של אדם הראשון עיסה לחמוצן של השרים וכוחות הטומאה, אותה הזוהמה לא נפרדה מגופו של אדם עד שנזדקקה מעט מעט בצדיקים שבדורות, כמו הכסף שמצרפין אותו בתוך הכור. כיצד? בא שת וזקק מעט, שנאמר: ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת (בראשית ה, ג). בא חנוך וזקק מעט מאותה זוהמה, שנאמר: ויתהלך חנוך את האלהים (שם). בא נח וזיקק יותר, שנאמר: את האלהים התהלך נח (שם ו). בא שם וזיקק יותר שנאמר: וישכון באהלי שם (שם ט). בא אברהם וזיקק יותר, אף על פי כן יצאה ממנו קצת זוהמה בישמעאל. בא יצחק וזיקק יותר, ואף ממנו יצא קצת זוהמה בעשיו.
זוהר חדש
וְהַהוּא זָהֳרָא דְּנִשְׁמָתָא עִילָּאָה דְּפָרְחָה מִנֵּיהּ, סְלִיקָא לְעֵילָא, וַהֲוַת גְּנִיזָא בְּחַד אוֹצָר, דְּאִיהוּ גּוּף. עַד דְּאוֹלִיד בְּנִין, וּנְפַק חֲנוֹךְ לְעָלְמָא. כֵּיוָן דְּאָתָא חֲנוֹךְ, הַהוּא זָהֳרָא עִילָּאָה נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא נָחֲתַת בֵּיהּ, וַהֲוָה חֲנוֹךְ בְּהַהוּא רְבוּ עִילָּאָה דְּשָׁבַק מִנֵּיהּ אָדָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ה׳:כ״ב) וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְגו'.