וְכָל־קָרְבַּ֣ן מִנְחָתְךָ֮ בַּמֶּ֣לַח תִּמְלָח֒ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֗ית מֶ֚לַח בְּרִ֣ית אֱלֹהֶ֔יךָ מֵעַ֖ל מִנְחָתֶ֑ךָ עַ֥ל כָּל־קָרְבָּנְךָ֖ תַּקְרִ֥יב מֶֽלַח׃ (ס)
שער הפסוקים
והנה בזמן בית המקדש קיים, ע"י הקרבנות הנקרבים שם, היו מתבררים ומתתקנים כל המדרגות. כי האדם היה נתקן ע"י התשובה והוידוי, שהיה מתודה שם על קרבנו. והבעלי חיים היו נתקנים, ע"י הקרבן עצמו. והצומח, ע"י המנחות והנסכים. והדומם, ע"י המלח, שהוא דומם. וז"ס פסוק (ויקרא ב' י"ג) על כל קרבנך תקריב מלח:
תקוני הזהר
וְעוֹד חוֹלֵ"ם אִתְקְרֵי בְכָל סִטְרָא דִימִינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא ב יג) עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח, וְחִירֵ"ק אִתְקְרֵי בְּכָל סִטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְאִיהוּ שׁוּרֵ"ק קִשּׁוּרָא דְתַרְוַיְיהוּ,
תקוני הזהר
מַצָּה דִלְעִילָא לְבָרְכָא בָהּ הַמּוֹצִיא, תִּנְיָינָא לֶחֶם מִשְׁנֶה, תְּלִיתָאָה לֶחֶם עוֹנִי בְּלָא מִלְחָא, דְּהָא אִתְּמַר (ויקרא ב יג) עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח, בְּגִין דְּאִיהִי מַצָּה פְּרוּסָה, כְּגַוְונָא (דניאל ה כח) דִפְרֵיס פְּרִיסַת מַלְכוּתָךְ, עַד דִּתְהֵא שְׁלֵימָה לָא צָרִיךְ לְקָרְבָא עֲלָהּ מֶלַח, דְּאִיהוּ חֹלֵ"ם, וּמַאי נִיהוּ חֹלֵם אֶמְצָעִי (דכלהו תלת), תְּלַת טִפִּין עִלָּאִין אִינוּן סֶגוֹלְתָּ"א, דְתַלְיָין מִמּוֹחָא סְתִימָא עַתִּיקָא דְעַתִּיקִין.