יואל ד:יח קבלה: תקוני הזהר וזוהר חדש

וּמָאן אַשְׁקֵי וְרַוִי (נ"א ורבי) בָהּ אִלָּנִין וְעִשְׂבִּין וְדִשְׁאִין, מַעִִיַן גַּנִּים, דְּאִיהִי חָכְמָה רֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל, וּמֵאַיִן נַפְקָא מַעֲיָנָא דְמַיָּא, מִבֵּית יְיָ', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יואל ד יח) וּמַעִִיָן מִבֵּית יְיָ' יֵצֵא,

אֲמַר רַבִּי חִיסְדָּאי, וְהָא תָּנִינָן, דְּנַחַל שִׁיטִים מְגַדֵּל הַנִּיאוּף דְּנָשִׁים הוּא, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ בְּעַל כָּרְחָן עָמְדוּ שָׁם. וְאָמַר רַבִּי אוֹשְׁעְיָא, מַאי דִכְתִיב, (יואל ד׳:י״ח) וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִים, שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן, עָתִיד הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְרַפְּאוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם, וּמִפְּנֵי שֶׁנַּחַל שִׁטִים מַרְבֶּה נִיאוּף, יֵצֵא מַעְיָן מִבֵּית ה' לְרַפְּאוֹת אוֹתוֹ הַנַּחַל. אִם כֵּן הֲרֵי לְךָ כִּי בִּשְׁבִיל הַנִּיאוּף הֵן בָּאוֹת מֵעַצְמָן.