ספר הזהר
דבר אחר, מלך: דא אשה יראת ה', כד"א אשה יראת ה' היא תתהלל. לשדה נעבד, דא אשה זרה, כד"א לשמרך מאשה זרה. בגין דאית שדה, ואית שדה. אית שדה, דכל ברכאן וקדושין, ביה שריין, כמה דאת אמר, כריח שדה אשר ברכו ה'. ואית שדה, דכל חירוב ומסאבו, ושיצאה, וקטולין, וקרבין, ביה שריין. והאי מלך, זמנין דאיהו נעבד להאי שדה, דכתיב, תחת שלש רגזה ארץ וגו', תחת עבד כי ימלוך, וגו', ושפחה כי תירש גבירתה. והאי מלך, אתכסיא נהוריה ואתחשך עד דאתדכי, ואתחבר לעילא.
תקוני הזהר
דַּרְגָּא תְּשִׁיעָאָה בְּיִרְאַת יְיָ', כָּל מָאן דְאִית בֵּיהּ יִרְאַת יהו''ה יִתְהַלָּל, וְכִי אִית לְבַר נַשׁ לְשַׁבָּחָא גַּרְמֵיהּ, אֶלָּא אִיהוּ מְשׁוּבָּח קֳדָם יהו''ה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי לא ל) שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי וְגוֹמֵר, דָּא דָרָא דְחִזְקִיָּהוּ, דִּבְיִרְאַת יְיָ' קָא אָתֵי בַר נַשׁ לְקַיְימָא תַּרְיַ''גמִצְוֹת, כְּחֻשְׁבַּן בְּיִרְאַ''ת.
תקוני הזהר
וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בָּהּ (ויקרא יב ד) אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, אִתְּתָא אִית לָהּ לְאַקְדָּמָא בְּכָל פִּקּוּדַיָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ' הִיא תִתְהַלָּל (משלי לא ל), וּבְגִין דָּא מָצָא אִשָּׁה בְּקַדְמֵיתָא, מָצָא טוֹב (שם יח כב), דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (תהלים קמה ט) טוֹב יהו''ה לַכֹּל.