רות ג:טז קבלה: תקוני הזהר

נְשָׁמָה וְנֶפֶשׁ כַּד בַּר נַשׁ אִיהוּ מְחוּיָיב בְּחוֹבִין וּמִתְגַּבְּרִין עַל אֵבָרִים, נִשְׁמַת חַיִּים אִסְתַּלְּקַת מִן גּוּפָא, וְנֶפֶשׁ אִשְׁתְּאָרַת תַּמָּן, וְאִתְּמַר בָּהּ (רות ג ז) וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו, לְגַבֵּי מָאן לְגַבֵּי צַדִּיק וְדָא בְרִית מִילָה, דְאִיהוּ בּוֹעַז בּ"וֹ עַ"ז תַּקִּיף עַל יִצְרֵיהּ, וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעוֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ (שם טז), שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ (שיר ה טז), שַׁוִּאיַת לוֹן עֲלָהָא לְאַגָּנָא עֲלָהּ, וְאוּקְמוּהָ וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם בִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (רות ד יז) וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם, לֵאמֹר יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי, דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שמות ד כב) בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, כַּד חָאבוּ יִשְׂרָאֵל וְגָרְמוּ לְאִסְתַּלְקָא שְׁכִינְתָּא, עֲלָהּ אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו (רות ג ז).