פולחן על במדבר ג:ד

וַיָּ֣מָת נָדָ֣ב וַאֲבִיה֣וּא לִפְנֵ֣י יְהוָ֡ה בְּֽהַקְרִבָם֩ אֵ֨שׁ זָרָ֜ה לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ בְּמִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וּבָנִ֖ים לֹא־הָי֣וּ לָהֶ֑ם וַיְכַהֵ֤ן אֶלְעָזָר֙ וְאִ֣יתָמָ֔ר עַל־פְּנֵ֖י אַהֲרֹ֥ן אֲבִיהֶֽם׃ (פ)

סדר מעמדות

תָּנוּ רַבָּנָן. וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְהֹוָה רִבֲבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל. מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת חָסֵר אֶחָד וְזֶה לֹא עָסַק בְּפִרְיָה וְרִבְיָה לֹא נִמְצָא שֶׁזֶה גוֹרֵם לִשְכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר חַיָּב מִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם. הָא אִם הָיוּ לָהֶם בָּנִים לֹא מֵתוּ. אֲחֵרִים אוֹמְרִים גּוֹרֵם לִשְׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. בִּזְמַן שֶׁזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ שְׁכִינָה שׁוֹרָה עֲלֵיכֶם. אֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. עַל מִי שׁוֹרָה עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים:
שאל רבBookmarkShareCopy