וָֽאֶתְנַפַּל֩ לִפְנֵ֨י יְהוָ֜ה כָּרִאשֹׁנָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי עַ֤ל כָּל־חַטַּאתְכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲטָאתֶ֔ם לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה לְהַכְעִיסֽוֹ׃
סידור ספרד
אין נופלין על פניהם בבית האבל או בבית הכנסת שמלין בו התינוק או שבעל ברית או סנדק והמוהל מתפללין שם, ולא כשיש שם חתן כל ז' ימי המשתה, ולא בט"ו באב, ובט"ו בשבט, ר"ח, חנוכה, פורים קטן, ופורים גדול ב' ימים, ול"ג בעומר, ועיו"כ וערב ראש השנה, ולא בכל חודש ניסן ולא בתשעה באב, ומערב יום הכיפורים עד אחר ראש חודש חשון, ומתחלת ר"ח סיון עד י"ג סיון, וכל אלו הימים אין אומרים במנחה שלפניהם זולת עיו"כ וער"ה שאומרים במנחה שלפניהם. (מדה"ח):
סידור אשכנז
טעם נכון למה נתקן הוידוי בלשון רבים כי היה צריך לומר אשמתי בגדתי וכו'. אך העניין הוא שמלבד מה שנענש האדם על חטאיו גם הוא נענש על חברו מטעם הערבות כי כל ישראל הם גוף אחד כלול מאיברים רבים. אם כן לזה ראוי לאדם שיתוודה בלשון רבים כדי שיתוודה גם על חברו. (שער הכונות)
סידור ספרד
טעם נכון למה נתקן הוידוי בלשון רבים כי היה צריך לומר אשמתי בגדתי וכו'. אך העניין הוא שמלבד מה שנענש האדם על חטאיו גם הוא נענש על חברו מטעם הערבות כי כל ישראל הם גוף אחד כלול מאיברים רבים. אם כן לזה ראוי לאדם שיתוודה בלשון רבים כדי שיתוודה גם על חברו. (שער הכונות)