פולחן על ויקרא ב:יא

תַּנְיָא בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְ֒תָה בָאָה שֶׁל שִׁירַֽיִם לַחֲצָאִין: וְעוֹד תָּנֵי בַּר קַפָּרָא אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קוֹרְ֒טוֹב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּ֒נֵי רֵיחָהּ וְלָֽמָּה אֵין מְעָרְ֒בִין בָּהּ דְּבַשׁ מִפְּ֒נֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְ֒רָה כִּי כָל־שְׂאֹר וְכָל־דְּבַשׁ לֹא־תַקְטִֽירוּ מִמֶּֽנּוּ אִשֶּׁה לַיהוָֹה:

וְעוֹד תָּנֵי בַּר קַפָּרָא אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קוֹרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ וְלָֽמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה כִּי כָל־שְׂאֹר וְכָל־דְּבַשׁ לֹא־תַקְטִֽירוּ מִמֶּֽנּוּ אִשֶּׁה לַיהוָֹה:

מִפְּ֒נֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְ֒רָה