וּכְב֤וֹד יַעְרוֹ֙ וְכַרְמִלּ֔וֹ מִנֶּ֥פֶשׁ וְעַד־בָּשָׂ֖ר יְכַלֶּ֑ה וְהָיָ֖ה כִּמְסֹ֥ס נֹסֵֽס׃
מעבר יבק
אמרו במדרש תהלים אדם חולה יום א' אז מה עושה צריך תפלה וכן ביום שני וביום ג' ביום רביעי מה הוא עושה אומר דוה הוא אמר הקב"ה עכשיו אני סועדו ומעמידו כל משכבו הפכת בחליו כל מה שהיה חוטא כל הימים שהיה עומד על רגליו הקב"ה הופך עליו חוליו א"כ מאן דשיים אורחוי סגי שוי ויראה בישע אלהים. ואמרו בסנהדרין כל המאמץ עצמו בתפלה מלמטה אין לו צרים מלמעלה שנאמר היערוך שועך לא בצר והיה שדי בצריך ואז כסף וכוסף מדת החסד תועפות לך ע"כ רוח איש יכלכל מחלהו ודאי אך רוח נכאה מי ישאנה ובזה תגדל חולי הנפש מחולי הגוף כי הגוף החולה תסבול הנפש ותחזק לשאת אותו אבל חולי הנפש אין הגוף יכול לסבול צרתה ואין בידו להחזיק אותה והיה כמסוס נוסס. עוד הורה לנו דעת המלך החכם בפ' זה כי היצר הרע שבלב האדם גורם לו לכלכל ולזון ולהשאיר הדבר המחליאים אותו כי ימשך אחר תאותו וריש כל מרעין הוא המכניס בלבו דאגת על שום דבר מדברי העולם כי גורמת אשא דגרמי כדכתיב ורוח נכאה תיבש גרם ואמרו החכמים שהדאגה היא מחלת הנפש ומי שדואג תמיד נופל בחולאים רעים כדאמרו רבנן בפ' הרואה ובפרק אע"פ ובפרק חלק בדברי בן סירא ואמרו אין עם הדאגה שכל. וכשם שאנו נאים בטובה כך נהיה נאים בפורעניות. ואמרו במדרש תהלים ואתה מרום לעולם ה' לעולם ידך על עילתא על הטוב ברוך הטוב והמטיב. על הרע ברוך דיין האמת. ע"כ למשופטנו נתחנן כי טובו וחסדו יראה אב הרחמן רופא ותגלנה עצמות המדוכים וישלח דברו הטוב וירפא חולי עמו כי אין עוד מלבדו: ונ"ל שלאיזה חולאים זרים טוב להרגיל עצמו בהתפללו לומר מלות אלו אין עוד מלבדו כדא"ר חנילא על ההיא איתתא אי מסתייעת זיל עביד אי"ן עו"ד מ"לבדו כתי' וברצונו המרחם ירוחם כל בעל מדוה וחולו אם אל אלוה ישא פניו עם חצוצרות התרועה אלו אשר בעניי הכינותי פני כל חכם וסכל הנה הנם פסוקים מיוחדים ומסוגלים להארת פני הרצון העליון על כל מין מיחוש ומדוה וחולי ומחלה כי רחמי האל יקדמו פנימיותם הכמוס בתוכם וגם פשטי דבריהם יוציאו ממסגר אסיר וישלח דברו וירפאם ומלאך פניו יושיעם באהבתו ובחמלתו. בינו נא בהם וחיו ותתענג בדשן נפשכם וכונת מספרם ומפקדם בא בראש הספר ממאמר שפתי צדק פרק ו' דרשו משם וחיו: