פולחן על נחמיה ט:לג

וְעַכְבָּר אוֹמֵר. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל־הַבָּא עָלַי כִּי־אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנִי הִרְשָֽׁעְתִּי׃ (ע"פ נחמיה ט לג)

אָשַׁמְנוּ. אָכַלְנוּ מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת. בָּגַדְנוּ. בִּטַּלְנוּ תוֹרָתֶךָ. גָּזַלְנוּ. גָּנַבְנוּ. גָּאִינוּ. דִּבַּרְנוּ דֹפִי וְלָשׁוֹן הָרָע. דִּבַּרְנוּ אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב. הֶעֱוִינוּ. הִרְהַרְנוּ הִרְהוּרִים רָעִים בַּיּוֹם וּבָאנוּ לִידֵי טֻמְאַת קֶרִי בַּלַּיְלָה. וְהִרְשַׁעְנוּ. וִיעַדְנוּ עַצְמֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה. זַדְנוּ. זָנִינוּ אַחַר לִבֵּנוּ וְעֵינֵינוּ. חָמַסְנוּ. חָמַדְנוּ. חִלַלְנוּ שָׁבָּתוֹת וּמוֹעֲדֵי קֹדְשֶךָ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה. יָעַצְנוּ עֵצוֹת רָעוֹת עַד אֵין חֵקֶר. כִּזַּבְנוּ. כָּעַסְנוּ. לַצְנוּ. לוֹצַצְנוּ. מָרַדְנוּ. מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. מָרַדְנוּ בְמַלְכוּת שָׁמַיִם. מָרַדְנוּ בְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד. מָאַסְנוּ בְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּשְׁלָשְׁתָּם אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים. נִאַצְנוּ. נִאַפְנוּ. נִשְׁבַּעְנוּ לַשָּׁוְא וְלַשֶּׁקֶר. נָדַרְנוּ וְלֹא שִׁלַּמְנוּ. סָרַרְנוּ. סוֹרְרִים וּמוֹרִים הָיִינוּ. עָוִינוּ. עָבַרְנוּ עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. עָבַרְנוּ עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. עָבַרְנוּ עַל חִלּוּל הַשֵּׁם. פָּשַׁעְנוּ. פָּגַמְנוּ בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. צָרַרְנוּ. צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ עֹרֶף. קִלְקַלְנוּ צִנּוֹרוֹת הַשֶּׁפַע. רָשַׁעְנוּ. רָעִים לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת הָיִינוּ. שִׁחַתְנוּ. שִׁקַּרְנוּ. שִׁחַתְנוּ זֶרַע קֹדֶשׁ לְבַטָּלָה וּבָרָאנוּ מַשְׁחִית לְחַבֵּל. גַּם בִּכְנָפֵינוּ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים וְהִנֵּה דִמְעַת הָעֲשׁוּקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם. מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. אוֹי לְרָשָׁע רָע, כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ וְתִעֲתַעְנוּ. וְסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ:

עַכְבָּר אוֹמֵר וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלַי כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנִי הִרְשָׁעְתִּי: (עי' נחמיה ט לג)